יחס הנביאים לקרבנות
נפתח בהקדמה על ספרות הנבואה ועל ישעיהו הנביא ולאחר מכן נלמד את פרק א. הנביא קובל על התפיסה שמפרידה בין עבודת הקרבנות והתפילה למצוות שבין אדם לחברו. נבואה זו מופיעה בתחילת הספר, למרות שאינה נבואתו הראש…
קרא עוד ›מלאכי מנבא בתקופה בה בית המקדש השני כבר בנוי, אך יש קשיים רבים. בשיעור נראה כיצד הוא מלווה את העם בהתמודדויות ובשאלות המטרידות אותם, וכיצד הוא מכין אותם לקראת התקופה הבאה, בה לא תהיה נבואה: הצהרה ברור…
קרא עוד ›לדברי ירמיהו, הקב"ה לא ציווה ביציאת מצרים על דברי עולה וזבח. האמנם לא ציווה הקב"ה על הקרבת הקרבנות?
קרא עוד ›הדיון, בהנחיית ד"ר מירי שליסל, יעסוק בלימוד ישעיהו א ובהוראתו - נשמע את גישתם של הרב שרלו והרב מדן ביחס לימוד נבואה באופן כללי וביחס לרעיונות ולמסרים הנובעים מישעיהו א, ומה שהם מחייבים אותנו. נעסוק בש…
קרא עוד ›דין הפיגול בפשט המקרא מתיחס למצב בו אדם עבר ואכל את בשר הזבח לאחר זמנו. אצל חז"ל הפך הדין לתלוי במחשבתו של האדם בזמן ההקרבה בלבד, באופן שניתק לכאורה את פשט הפסוקים. נסביר בהתאם לשד"ל ולרמב"ן, שחידוש ז…
קרא עוד ›הרמב"ן בהקדמתו לויקרא מביא טעם לכך שיש ספר שלם שמוקדש לענייני הקרבנות: "צוהו בקורבנות ובשמירת המשכן שיהיו הקורבנות כפרה להן ולא יגרמו העונות לסילוק השכינה". הספר הקודם, ספר שמות, הסתיים בהשלמת ההכנות …
קרא עוד ›הבאת פרשיות המשכן מיד לאחר פרשת המשפטים דורשת להבחין בקשר ביניהם, עליו בנויה כל תורת הנביאים: השראת השכינה היא זכות, שהתנאי לה הוא השתתת חברת צדק ומשפט.
קרא עוד ›פרשיות המשכן, הקרבנות והטהרה, תופסות מקום מרכזי בתורה, במחצית השנייה של ספר שמות, במחצית הראשונה של ספר ויקרא, ובתחילת ספר במדבר. הרושם הוא, שעבודת הקרבנות והטהרה היא מרכז עולמה של תורה, ובלעדיה אין ל…
קרא עוד ›"זֶבַח וּמִנְחָה לֹא-חָפַצְתָּ אָזְנַיִם כָּרִיתָ לִּי עוֹלָה וַחֲטָאָה לֹא שָׁאָלְתָּ" (תהילים מ', ז) והנה אמר: "לא חפצת" ו"לא שאלת", ונאמר בירמיה (ז', כב): "כי לא דברתי את אבותיכם ולא צויתים ביום הו…
קרא עוד ›