אכילת קרבן
בפסוקים המתארים את זכיית הכהנים באכילת הקרבנות, הבחינו כבר חז"ל במעין סתירה הקיימת בין היתר אכילת הקרבן על ידי 'כל זכר בכהנים' לבין ההקפדה כי דוקא 'לכהן המקריב לו יהיה'. ננסה לתרץ סתירה זו לאור הבנת מ…
קרא עוד ›בסיום תורת החטאת מובא דין מיוחד לחטאת שדמה הובא פנימה. דין זה, יחד עם מכלול הדינים הקודמים, מחדדים את דיני תורת החטאת כתוצאה של היותה קדש קדשים.
קרא עוד ›נמשיך לעיין בדיני תורת החטאת - באכילת הכהן המקריב, ובנקיון הדרוש לכל שיבא במגע עם בשר החטאת ודמה.
קרא עוד ›אחרי שראינו את מהותה המרכזית של מנחת החביתין - פתיחת פי הכהנים לאכילת המנחות ושיוכם למזבח - נראה כיצד זה שייך גם לחינוך הכהנים בעבודתם, ונשווה בינה לבין קרבן התמיד.
קרא עוד ›לאחר תורת המנחה מוזכרת מנחה יחודית לאהרן ובניו הכהנים, שמוקרבת מצד אחד 'ביום המשח אותו' - כלומר כל כהן פעם אחת בכניסתו לעבודה, ומצד שני 'תמיד' - כלומר יום-יום. נדון בעניינה המרכזי של המנחה זו ונפתח את…
קרא עוד ›בהמשכה של פרשת 'תורת העולה', נעסוק במשמעות שישנה להבערת אש התמיד על המזבח. מתוך משמעות זו נבין את הקשר בין תרומת הדשן המפרידה עבודת יום מיום, לאש התמיד המחברת ימים לכדי מופע שכינה רציף. הבנת קשר זה גם…
קרא עוד ›סיימנו את פרשת ויקרא - רשימת הקרבנות המופנית לאדם המקריב. בפתיחת רשימת הקרבנות של פרשת צו, נחדד את מהותה של רשימה זו ונראה כי היא עובר ת להתמקד בקרבנות כמאפשרי השכינה, וב'אכילת' הקרבן.
קרא עוד ›קרבן התודה ייחודי בשני דינים מרכזיים: הוא מוקרב יחד עם לחם חמץ, בניגוד לשאר הקרבנות המוקרבים על מצות או מנחות בלבד; וזמן אכילתו קצר מזבח שלמים רגיל, אף שיש יותר מה לאכול (ארבעה סוגי לחם). האברבנאל מסב…
קרא עוד ›