פרשת ויקרא ופרשת צו

תורת האשם פותחת באופן מיוחד בהגדרתו כקדש קדשים. כך היא ממחישה, יחד עם פירוט דיני האשם, את מה שראינו בפרשת ויקרא - קרבן האשם שייך לקדש כבר בהבאתו, הנעשית כתשלום על המעל של הבעלים.

נבחין בהבדלים בין תורת המנחה שבפרשת צו למפורט בפרשת ויקרא. כפי שכבר הצגנו, נראה כי בפרשת צו ישנה התמקדות באכילת הכהנים את המנחה, ושאכילה זו נחשבת כחלק מהקרבן על המזבח.

סיימנו את פרשת ויקרא - רשימת הקרבנות המופנית לאדם המקריב. בפתיחת רשימת הקרבנות של פרשת צו, נחדד את מהותה של רשימה זו ונראה כי היא עובר ת להתמקד בקרבנות כמאפשרי השכינה, וב'אכילת' הקרבן.

על פי חתימת רשימת הקרבנות של פרשת צו, ניתן להבין כי היא נאמרה עוד קודם לרשימה המופיעה בפרשת ויקרא. בדרך זו ניתן להבין את עניינן השונה של שתי הרשימות: האחת עוסקת בקרבנות כדרך לעבודת האדם את ה', והשניה …

בתחילת ספר ויקרא מופיעים דיני הקרבנות בשתי רשימות כמעט מקבילות בסדרן. נעמוד על ההבדל במיקוד בין שתי הרשימות, ובמשמעות החלוקה הזו לסדר הנושאים בכל רשימה.