קרבן מנחה
עולת ראיה א עמוד רצב בעלי החיים הקרבים למזבח, חל בהם עצמם התיקון על ידי התעלותם להיות זבח לה', שכיון שאין בהם דעת אינם מגיעים להתעלות זו כי אם במעשה הנעשה בהם בהעלות לה' דמם וחלבם, שהם עיקר מכון הנפש.…
קרא עוד ›לאחר שסקרנו את הסברי הפרשנים הראשונים, נבחן את הפרשנות המודרנית. בנוסף נציע גם הסבר משלנו להבדל בחלוקת המנחות השונות, על בסיס הזיהויים שעשינו במהות המנחות בפרק ב'.
קרא עוד ›ראינו שלפי פשטי המקראות יש חלוקה בין מנחות מעובדות (הניתנות לכוהן המקריב) ובין מנחת סולת ומנחת חוטא (המתחלקות בין כל הכוהנים, גם אלו שלא עבדו בהקרבתן). רמב"ן ורמב"ם הציעו ביאור לעולה מפשטי המקראות, ומ…
קרא עוד ›בפסוקים המתארים את זכיית הכהנים באכילת הקרבנות, הבחינו כבר חז"ל במעין סתירה הקיימת בין היתר אכילת הקרבן על ידי 'כל זכר בכהנים' לבין ההקפדה כי דוקא 'לכהן המקריב לו יהיה'. ננסה לתרץ סתירה זו לאור הבנת מ…
קרא עוד ›מדוע קרבן מנחה ממוקם לאחר קרבן העולה? מה ההבדל בין מנחת סולת למנחות המעובדות? ומה הרעיון של הקטרת הלבונה? נראה שקרבן מנחה דומה לקרבן העולה בתנועת הנפש של הריחוק מה', אולם הבדל משמעותי ביניהם - העולה מ…
קרא עוד ›נבחין בהבדלים בין תורת המנחה שבפרשת צו למפורט בפרשת ויקרא. כפי שכבר הצגנו, נראה כי בפרשת צו ישנה התמקדות באכילת הכהנים את המנחה, ושאכילה זו נחשבת כחלק מהקרבן על המזבח.
קרא עוד ›כפתיחה ל'תורת המנחה' ובכלל לתורות הקרבנות הנאכלים בפרשת צו - נעסוק בהגדרת 'קדש קדשים' ובמשמעות 'כל אשר יגע בהם יקדש'.
קרא עוד ›קרבן מנחה הפוך מקרבן עוֹלָה – הוא בא מן הצומח (סולת חיטה); רק קומץ מוקטר למזבח, וכל היתר נאכל לכוהנים בקדושה; "ונפש", שאיננה יכולה להביא עוֹלָה, למשל, מפני העוני, יכולה להביא מנחה, ולהיחשב לפני ה' "כא…
קרא עוד ›במהלך הוראות הקרבת המנחה אנחנו פוגשים במושג ''אזכרה'', שהוא חלק המנחה שהכהן מקריב על המזבח - קומץ מתערובת הסולת ואת כל הלבונה. המילה ''אזכרה'' היא מלשון המילה ''זכירה'', מהשורש ז.כ.ר.. מה עניין הדגשת …
קרא עוד ›