איסור הקרבת שאור ודבש
בתום ימי נזרו מצווה התורה על הנזיר להביא מספר קורבנות, ביניהם מנחה לה' שכוללת לחמים שנאסרו בהחמצה. מהו תהליך ההחמצה וכיצד הוא מתרחש מבחינה מדעית? ומדוע נדרש הנזיר להביא דווקא מנחה שנאסרה בהחמצה?
קרא עוד ›בין שלל הציוויים על הקרבת הקורבנות בפרשת ויקרא מופיע האיסור להקריב דבש: "כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה'" (ויקרא ב', יא). במאמר שלפניכם ננסה לברר מהו הדבש אותו אסרה התורה בהקרבה ומדוע נאסרה …
קרא עוד ›קרבן מנחה הפוך מקרבן עוֹלָה – הוא בא מן הצומח (סולת חיטה); רק קומץ מוקטר למזבח, וכל היתר נאכל לכוהנים בקדושה; "ונפש", שאיננה יכולה להביא עוֹלָה, למשל, מפני העוני, יכולה להביא מנחה, ולהיחשב לפני ה' "כא…
קרא עוד ›נדון ב'נספח' הראשון לקרבן המנחה: איסור הקרבת שאור ודבש. נבחן את ההסברים השונים במפרשים לאיסור זה במנחה ובקרבנות בכלל, ונבחין בהפרדת עולם הקרבנות מתוצרי הציוויליזציה האנושית.
קרא עוד ›בעיון במהר"ל על פרשת ויקרא, נגע בנושאים הבאים: מהותו של ספר ויקרא כספר הקרבנות | כפרת העולה על מזיד בעשה | מקור האש על המזבח | משמעותה של מנחת חמץ | שבח נשיא המביא חטאת.
קרא עוד ›באופן מפתיע משהו, פותח ספר ויקרא דווקא בקרבנות הנדבה: "אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה'" (א', ב). פרשת הקרבנות אינה פותחת בקרבנות החובה, האישיים או הציבוריים, כי אם בקרבנות שמביא אדם מיוזמתו ב…
קרא עוד ›המאמר עומד על מהותם של החמץ והמצה: סקירת כל ההתיחסויות לחמץ בתורה מביאה למסקנה כי החמץ מסמל את תכלית התהליכים ומייצג עושר ושובע, לעומת המצה, לחם העוני, העומדת בתהליך לפני השלמתו. החמץ אסור בפסח כיון ש…
קרא עוד ›