קדש קדשים

תורת האשם פותחת באופן מיוחד בהגדרתו כקדש קדשים. כך היא ממחישה, יחד עם פירוט דיני האשם, את מה שראינו בפרשת ויקרא - קרבן האשם שייך לקדש כבר בהבאתו, הנעשית כתשלום על המעל של הבעלים.

בסיום תורת החטאת מובא דין מיוחד לחטאת שדמה הובא פנימה. דין זה, יחד עם מכלול הדינים הקודמים, מחדדים את דיני תורת החטאת כתוצאה של היותה קדש קדשים.

נמשיך לעיין בדיני תורת החטאת - באכילת הכהן המקריב, ובנקיון הדרוש לכל שיבא במגע עם בשר החטאת ודמה.

תורת החטאת פותחת בדיבור חדש את החלק השני של פרשת צו, העוסק בקרבנות היחיד. התיחסותה לדיני החטאת המוזכרים כבר בפרשת ויקרא מעטה, כיון שהתמקדותה כאן הוא באכילת הקרבן וקדושתו. בהקשר זה גם נסביר את חזרת הצי…

נבחין בהבדלים בין תורת המנחה שבפרשת צו למפורט בפרשת ויקרא. כפי שכבר הצגנו, נראה כי בפרשת צו ישנה התמקדות באכילת הכהנים את המנחה, ושאכילה זו נחשבת כחלק מהקרבן על המזבח.

כהמשך לדיון על קדשי הקדשים ושאלת 'הנגע בהם יקדש', נציע ונוכיח מן הנביאים שקיימת בתורה תפיסה של 'קדושה מדבקת'. נראה שאת קדשי הקדשים יכולים רק בני אהרן הקדושים לאכול, מכיון שהקרבן יקדש אנשי חולין שיאכלו…

כפתיחה ל'תורת המנחה' ובכלל לתורות הקרבנות הנאכלים בפרשת צו - נעסוק בהגדרת 'קדש קדשים' ובמשמעות 'כל אשר יגע בהם יקדש'.