פשט והלכה
בתרגום התורה המיוחס ליונתן בן עוזיאל מתוארות כמה מצוות באופן שונה מן ההלכה המוכרת לנו. ננסה להבין את פשרה של תופעה זו.
קרא עוד ›קיימות שתי גישות באשר לקשר בין פשוטו של מקרא להלכה. הגר"א סבור שאין קשר ביניהם, ואדרבה ההלכה היא הלכה, והמקרא הוא מקרא. הרמב"ן סבור שישנה זיקה בין השניים, והוא טורח להסביר את מדרשי ההלכה לאור פשטי המק…
קרא עוד ›חז"ל צימצמו מאוד את מצוות הייבום הנזכרת בדברים. ניתוח מגמותיהן של דרשות חז"ל מלמד שחז"ל הסבו את מוקד הייבום מן הבכור הנולד אל האח המייבם ואל האלמנה, כל זאת מתוך קריאה רחבה של כמה פרשות מקראיות נוספות,…
קרא עוד ›מה 'מסוכן' בפרשנות הפשט? במשך הדורות היו פרשני מקרא רבים שנרתעו מפרשנות הפשט או לכל הפחות הגבילו את השימוש בפרשנות הפשט. שיעור זה ישתדל להבין מה ראו על ככה.
קרא עוד ›פשט התורה מתאר מצב מורכב - לאחר סיום ההקרבה, יכול האדם לפסול אותו על ידי אכילה של הבשר ביום השלישי. חז"ל בחרו לפתור זאת על ידי המרה של האכילה במחשבת אכילה. ננסה בכל זאת להבין את משמעות הקשר בין אכילת …
קרא עוד ›פשטה של פרשיית המלקות נראה שמדבר במשפט בין אדם לחברו, אך חז"ל ממירים אותו לדיני איסורים. נבחן את האפשרויות השונות לגשר על הפער הזה, ולהבין גם בשאר התורה את היחס בין הפשט למדרשי ההלכה.
קרא עוד ›מן הפסוקים עולה בבירור כי היחידה המחויבת בקרבן הפסח היא אינה האדם היחיד אלא ה'בית'. אמנם, חז"ל תרגמו את המסגרת הגיאוגרפית של הבית למסגרת אנושית של 'חבורה', וכך התאימו את קדושתו של הבית בפסח מצרים, לתו…
קרא עוד ›מעיון בפרשת רציעת עבד עברי בספר שמות, נראה כי ישנם פערים בין הפשט להלכה. נבחן את נושא הזמן אליו מתחייב העבד דרך היחס בין הפרשיות השונות של עבד עברי, ואת החידוש של חז"ל בדבר רציעת אזנו אל המזוזה.
קרא עוד ›נעין באיסור חמץ במקרא ובפיתוחו על ידי חז"ל. נראה שבעוד שלפי הכתוב בתורה יש חובה לאומית להשמיד את החמץ השמדה פיזית, חז"ל חידשו לנו את האפשרות לבטל את החמץ - הוצאה של החמץ מן התודעה. בתחילה כאופציה, בהמ…
קרא עוד ›חז"ל פירשו את מנחת הביכורים עם מנחת העומר. מהם הקשיים של פירוש זה? כיצד התורה שבעל פה איחדה בין שני הקרבנות השונים לדין של קרבן אחד, על אף אופיים השונה של הקרבנות?
קרא עוד ›