ביאור מדרשי הלכה

בהמשך לעיון ביחס בין חזה התנופה ולשוק התרומה, נבחן את גורלם המשונה בשבעת ימי המילואים - משה מעלה את השוק למזבח יחד עם החלבים, אך את החזה מניף בנפרד ומקבלו כמנה. כיצד התהפכו היוצרות? על מנת להבין זאת נ…

כהמשך להבחנתנו בדבר ייחודיות זמן האכילה של זבח השלמים, נדון בהגדרת היממה במקרא ובמשמעותה אצלנו. האם היממה מתחילה בבוקר או בערב? מה בכלל מעמדו של הלילה ביחסו ליום כלו? עם שאלות אלו ננסה להבין מדוע למדו…

פשטה של פרשיית המלקות נראה שמדבר במשפט בין אדם לחברו, אך חז"ל ממירים אותו לדיני איסורים. נבחן את האפשרויות השונות לגשר על הפער הזה, ולהבין גם בשאר התורה את היחס בין הפשט למדרשי ההלכה.

מן הפסוקים עולה בבירור כי היחידה המחויבת בקרבן הפסח היא אינה האדם היחיד אלא ה'בית'. אמנם, חז"ל תרגמו את המסגרת הגיאוגרפית של הבית למסגרת אנושית של 'חבורה', וכך התאימו את קדושתו של הבית בפסח מצרים, לתו…

ד' הנשקה מגיב לדבריו של י' בן נון בנוגע להצעתו בהבנת משמעות 'ממחרת השבת'. בנוסף, מתייחס הכותב ללימוד על פי ביקורת המקרא וזיהוי של בחינות שונות בכתובים. לתגובות נוספות שהתפרסמו במגדים לחץ כאן

מאמר זה מציע הבנה חדשה בהגדרת זמנו של חג השבועות, המתבססת על הבחנה בין הפרשיות הנוגעות לו בספרי שמות ודברים לבין הגדרת יום הביכורים בספר ויקרא. מעיון זה עולה האפשרות כי מתוארים במקרא שני חגים שונים המ…