ממחרת השבת
את חג השבועות אנו חוגגים כיום בו' בניסן, אולם מהתורה לחג זה אין כלל תאריך. הוא תמיד נחגג בסיומה של ספירת העומר שנמשכת 49 יום החל ממוצאי פסח. ובאמת בתקופה שבה נעשה קידוש החודש בבית דין לא היה לשבועות ת…
קרא עוד ›מימי הבית השני ישנו ויכוח ער על פירוש המונח "ממחרת השבת" (טו) הנוגע לספירת העומר ולחגיגת חג השבועות. כידוע חז"ל פרשו את המונח כפי שאנחנו נוהגים כיום "ממחרת השבת" – ממחרת חג הפסח, ואילו קבוצות אחרות פר…
קרא עוד ›התאריך "ממחרת השבת" קובע מערכת שלמה של מצוות בלוח המועדים של התורה שתלויות בו: בו עצמו מצווה התורה להניף את מנחת העומר וללוותה בקרבן המתאים; עד אליו נאסרת האכילה מן התבואה החדשה; ממנו והלאה יש לספור ש…
קרא עוד ›התורה מתארת את זמן הנפת העומר אך איננה מזכירה מועד מדויק לגבי פעולה זו, אלא מציינת רק – "מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת" (יא). כידוע, חז"ל קבעו שיום זה הוא ט"ז בניסן, שהוא ממחרת יום טוב הראשון של פסח. ברם, לכא…
קרא עוד ›ד' הנשקה מגיב לדבריו של י' בן נון בנוגע להצעתו בהבנת משמעות 'ממחרת השבת'. בנוסף, מתייחס הכותב ללימוד על פי ביקורת המקרא וזיהוי של בחינות שונות בכתובים. לתגובות נוספות שהתפרסמו במגדים לחץ כאן
קרא עוד ›י' בן נון מגיב למאמרו של ד' הנשקה בשני עניינים: האחד - על אופן ההתייחסות לביקורת המקרא ושימוש בכלים מעולם המחקר בלימוד התורה. השני - תגובתו להצעה שהעלה ד' הנשקה בנוגע להבנת 'ממחרת השבת'. לתגובות נוספו…
קרא עוד ›מאמר זה מציע הבנה חדשה בהגדרת זמנו של חג השבועות, המתבססת על הבחנה בין הפרשיות הנוגעות לו בספרי שמות ודברים לבין הגדרת יום הביכורים בספר ויקרא. מעיון זה עולה האפשרות כי מתוארים במקרא שני חגים שונים המ…
קרא עוד ›המלים "ממחרת השבת" (ויקרא, כ"ג, יא), הבאות לקבוע את זמן הקרבת העומר ואת זמן חג השבועות הקשור בו, עוררו חילוקי דעות בין הפרושים נאמני המסורת ובין הבייתוסים וכתות אחרות הדוחות אותה. "ממחרת השבת", לדעת ה…
קרא עוד ›כידוע, חז"ל דרשו את הביטוי "ממחרת השבת" כמתייחס למחרת יו"ט הראשון של פסח. המאמר בוחן דרשה זו לאור כפילות פרשת המועדות ולאור לוח השנה הכפול של העם היהודי.
קרא עוד ›