פרשנות כתות בית שני
סוף תקופת הנבואה מתאפיין בדעיכה ניכרת של איכות הנבואות, שהופכות מהתגלות ברורה עם דברים חדשים, לפרשנות וצמיחה מתוך דברי הנביאים הראשונים. נסקור שלוש דוגמאות לתהליך הזה, ונראה כיצד ניסו קבוצות שונות בעם…
קרא עוד ›המחלוקות בין חז"ל לכיתות בית שני היו חריפות ובשלל נושאים הלכתיים שונים.אך מהי נק' שורש המחלוקת ביניהם? מהי דרכו של כל צד בלימוד התנ"ך? ואיזה גוף נתפס באותם הימים כגוף המחמיר? ואיזה כגוף המקל?
קרא עוד ›החגים מתוארים בתורה בתיאור כפול, מצד אחד - מתוארים תאריכים, לפי יום וחודש, הקשורים לאירועים היסטוריים שארעו לעם ישראל, ומצד שני - החגים מתוארים כחגים חקלאיים, הקשורים לעונות השנה. ננסה להבין את משמעות…
קרא עוד ›השיעור יבחן את דמותו של פינחס ואת הערכת המקרא אליו, כפי שעולה משני סיפורים, בהם הוא נוטל תפקיד מנהיגותי. נשווה בין ההערכה המקראית למעשה פינחס להערכה העולה מהספרות הבתר מקראית: התנאית המוקדמת, התנאית ה…
קרא עוד ›הרב הלפגוט משיב לדברי הרב אמנון בזק, ומחזק את הפירוש הדוחה את זמן מתן תורה לאמצע חודש סיוון מתוך מסורות פירוש קדומות של תרגום השבעים וכתות בית שני. לתגובות נוספות שהתפרסמו במגדים לחץ כאן
קרא עוד ›י' בן נון מגיב למאמרו של ד' הנשקה בשני עניינים: האחד - על אופן ההתייחסות לביקורת המקרא ושימוש בכלים מעולם המחקר בלימוד התורה. השני - תגובתו להצעה שהעלה ד' הנשקה בנוגע להבנת 'ממחרת השבת'. לתגובות נוספו…
קרא עוד ›בשיעור נעסוק בדין פרה אדומה. נראה שעשיית הפרה עצמה מהווה עבודה בעלת חשיבות עצמאית, וכל פרט בעבודה זו יש לו משמעות. מתוך השוואה בין פרה אדומה לקרבנות נראה שפרה אדומה נחשבת כמעין קרבן הנעשה מחוץ למקדש ו…
קרא עוד ›מתי התרחשו ימי המילואים והיום השמיני? האם בסוף חודש אדר עד ראש חודש ניסן, או לאחר ראש חודש ניסן? מהי הסיבה שהביאה את רבותינו ליצור סדר זמנים וסדר מעשים שהם כה רחוקים מפשוטו של מקרא? מעיון ב"מגילת המקד…
קרא עוד ›כידוע, חז"ל דרשו את הביטוי "ממחרת השבת" כמתייחס למחרת יו"ט הראשון של פסח. המאמר בוחן דרשה זו לאור כפילות פרשת המועדות ולאור לוח השנה הכפול של העם היהודי.
קרא עוד ›