פרשנות
סיפורים רבים במקרא עוסקים בדילמות הנצבות בפני הדמויות הלוקחות חלק בסיפור. מתוך הבנה שהתנ"ך בא להשמיע לקח ולהנחות את קהל קוראיו בדרך הישר, ניתן היה לצפות שהמקרא יביע את עמדתו ביחס להכרעה שנעשתה בסיפור.…
קרא עוד ›המשנה נראית במבט ראשון כחיבור עצמאי של התורה שבעל-פה, שאיננה מבליטה לרוב את זיקתה לתורה שבכתב. אך העיון במשנה מגלה דרכים מרובות שהמשנה חושפת ללומד את פירושי המקרא המעמיקים והיצירתיים המונחים בתשתית המ…
קרא עוד ›פרשני המקרא דגלו ברובם בעקרון רב המובנות שמשמעו פירושי פשט לצד פירושי דרש. בהרצאה המוצעת יתברר שבנוסף לפירושים הכפולים של פשט ודרש, רש"י פירש פסוקים רבים בשני פירושי פשט, כאשר הוא סבור שהמקרא עצמו מתכ…
קרא עוד ›בתרגום התורה המיוחס ליונתן בן עוזיאל מתוארות כמה מצוות באופן שונה מן ההלכה המוכרת לנו. ננסה להבין את פשרה של תופעה זו.
קרא עוד ›הרד"צ הופמן ידוע הן בשל תשובותיו ההלכתיות בשו"ת מלמד להועיל, והן בשל ספרו החלוצי 'ראיות מכריעות נגד ולהאוזן'. בשיעור שלפנינו ננסה לעמוד על ייחודו של הרד"צ הופמן, ונשאל האם וכיצד היותו פוסק השפיע על פר…
קרא עוד ›לפניכם מפה הממקמת את מפרשי ימי הביניים לפי ארצות בהן חיו ופעלו. למפה מלווה הסבר קצר על כל קבוצת מפרשים ומאפייניה.
קרא עוד ›נבדוק כיצד העיקרון הספרותי 'הבטה לאחור', שלפיו נתונים סיפוריים מושלמים על ידי המקרא בשלב מאוחר יותר, בא לידי ביטוי בפרשנותם של ר' יוסף קרא, רשב"ם, ר' יוסף בכור שור ור' אליעזר בלגנצי
קרא עוד ›בשיעור נלמד את מבנה המגילה ואת התהליך שעובר הכותב מבדידות לתחושת יחד של עם. נראה שאפשר לקרוא את המגילה מנקודת מבט אחרת ולא רק כקינה. הרב יוסף חיים מבגדד שופך אור על הפסוקים במגילה ונותן להם משמעות חיו…
קרא עוד ›בשיעור נעסוק במפעל הפרשנות של רש"י, אבן עזרא, רשב"ם ורמב"ן. כל הפרשנים הללו הכירו בסמכות ההלכתית של חז"ל ועסקו בפירוש פשט אך לכל אחד גישה ייחודית. רש"י, אבן עזרא ורשב"ם עומדים על ציר אחד בין חז"ל לפשט…
קרא עוד ›במהלך השיעור נציג מספר דעות הנמצאות בקרב פרשני ימי הביניים בשאלת אחדותו של ספר תהלים - האם הוא ספר אחד או מתחלק לחמישה ספרים. נבדוק את הנתונים וננסה להכריע בין הדעות השונות
קרא עוד ›