מדרש
"טובים השנים מן האחד" - הקביעה הזו נכונה גם בעולם המשמעויות. שתי מילים המופיעות זו לצד זו מעניקות ממשמעותן אחת לשנייה ומעצימות זו את זו. כך גם שתי תמונות המופיעות זו לצד זו, כך גם שני פסוקים. לא פעם מ…
קרא עוד ›"מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשֻׁעוֹת יִשְׂרָאֵל" אומר המשורר בפסוק ז. מדוע דווקא מציון? הפרשנים יסבירו: מפני ששם מקום השכינה. המדרש בוחר למקם את הפסוק שלנו בתוך סדרת פסוקים שכולם מזכירים את ציון. כמו במדר…
קרא עוד ›את הפסוקים הראשונים בספר בראשית המתארים הוויה קוסמית של טרום בריאה קורא המדרש קריאה היסטורית, אוניברסאלית ולאומית. קריאה מעין זו מציבה את האדם במרכז ושואלת שאלות של מוסר ומשמעות המונחות בתשתית הבריאה …
קרא עוד ›חז"ל בגמרא קושרים בין התעטות הירח הנלמדת, לשיטתם, מתיאור בריאת המאורות, ובין הגדרת קרבן חטאת של ראש חודש כקרבן "לחטאת לה' ". בשיעור נלמד את פרשנותו של לוינס לדברי חז"ל, ונברר את המסר העולה מדבריהם, לד…
קרא עוד ›במבט ראשון נראים מדרשים רבים כמנותקים מהפסוקים ומקריאתם הפשוטה. האמנם כך? באמצעות לימוד מדרשים שונים נראה כי יש במדרשים הצעה לקריאה מיוחדת של הפסוקים שאמנם שונה מהקריאה שלנו, אך אינה מתעלמת מהם, ואינה…
קרא עוד ›שיעורים אלו חותמים את השיעורים על ירושלים בימי דוד בדיון על פועלו של דוד למען בניין המקדש. טענתנו העיקרית היא שבית המקדש הראשון נבנה על ידי שני מלכים - דוד ושלמה. נשמת הבניין - היוזמה, חיפוש המקום ומצ…
קרא עוד ›שיעור זה, החותם את השיעורים על ירושלים בתקופת הכיבוש וההתנחלות, דן בתיאור הגבול בין בנימין ליהודה בחז"ל ובמשמעויותיו, וכן בשאלה מדוע לא כבשו בני ישראל את ירושלים עד ימי דוד.
קרא עוד ›כחלק מסדרת שיעורים על ירושלים המקראית, עוסק הרב יצחק לוי בשם העיר "ירושלים" - במדרשי חז"ל, בפרשנות המסורתית, במקורות חיצוניים ובמחקר המודרני. אגב כך בוחן הרב יצחק לוי את היחס בין שני חלקי השם - "יראה"…
קרא עוד ›פירוש רמב"ן לתורה הוא פירוש עשיר ומגוון, יש בו ביאורים לשוניים וספרותיים, התייחסות למדרשי אגדה והלכה, פרשנות על דרך הרמז והסוד. משולבים בו עניינים של ריאליה, פולמוס דתי, פילוסופיה, חינוך ומוסר. כל אחד…
קרא עוד ›למה השתמשה התורה בצורה הנדירה יחסית "אנכי", ולא בצורה הפשוטה "אני"? המדרשים נותנים לכך מספר הסברים: מדרש לקח טוב מציע ש"אנכי" הוא לשון אזהרה, כנגד "ואנכי היודע ועד" (ירמיה כ"ט, כג). מדרש הגדול מציע של…
קרא עוד ›