יחסי ה' וישראל

"כֹּה אָמַר ה' אֵי זֶה סֵפֶר כְּרִיתוּת אִמְּכֶם אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּיהָ אוֹ מִי מִנּוֹשַׁי אֲשֶׁר מָכַרְתִּי אֶתְכֶם לוֹ הֵן בַּעֲוֹנֹתֵיכֶם נִמְכַּרְתֶּם וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם" (ישעיהו נ'…

הנבואה הראשונה בפרק נ' [א-ג] מקבילה לנבואה על ציון בפרק הקודם. שם פנה הנביא לציון, האם הגלמודה והשכולה, והבטיח את חזרת הבנים אליה. כאן הוא פונה לבנים, וקורא להם לשוב. במידה מסוימת נבואה זו מהופכת לקוד…

"וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי ה' וַאדֹנָי שְׁכֵחָנִי" (ישעיהו מ"ט, יד) יאמר "עזבני ה'" שבעים שנה בחרבן ראשון עד השני, אך אוי כפול הוא בחרבן שני, כי "וה' שכחני" שהוא גלות ארוך מאד מאד. עוד יתכן בשום לב …

בפרקנו מופיעה הנבואה השניה משבע נבואות הנחמה – 'ותאמר ציון עזבני ה׳' (יד-כג), שבה מתואר דו שיח בין ציון המיואשת, המדומה לאישה עזובה ואם שכולה, לבין הקב"ה המנחם אותה ומתאר את עוצמת הקשר ביניהם ונצחיותו…

בשונה ממרבית הנבואות עד עתה, שבהן התווכח הנביא עם עובדי האלילים מחוץ, בנבואות אלה מתמודד הנביא עם קשיים שונים מבית. בנבואה הראשונה בפרק (א-יא) פונה הנביא לגולי בבל בתוכחה קשה על חוסר אמונתם בה׳ וסרבנו…

כאשר הנבואה באה לבשר לישראל את הגאולה היא אומרת: "מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאותיך שובה אלי כי גאלתיך" (כב). הפשעים והחטאות מתוארים כאילו הם רשומים בספר הזכרונות לפני ה', ובשעת הסליחה הם נמחקים מן הספר. …