יחסי ה' וישראל

הקב"ה מוכיח את ישראל על כך שהם עובדים את האלילים ומכעיסים אותו במעשיהם (ב-ז), ועל כך שאינם פונים אליו ולא קוראים בשמו בעת צרתם ובעת מצוקתם (א). התנהגותם מעידה כאלף עדים שאין הם רואים בקב"ה את הכתובת ל…

בפרק ס"ו, הגאולה מתוארת כלידה, והאדם הנגאל מדומה לתינוק יונק שדי אמו. אם נשווה בין הגאולה המתוארת כיחסי איש ואשה לבין הגאולה המתוארת בפרקנו כלידה והקב"ה המתואר כאמא המגוננת על ילדה, אזי נראה את ההבדל …

"בְּכָל צָרָתָם לא [לוֹ] צָר וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ הוּא גְאָלָם..." (ישעיהו ס"ג, ט) "בכל צרתם לו צר" - בעת שהיו בצרה בגלות, היה דומה להם כאב שצרת בנו צר לו כאילו היה…

פרקים ס"א-ס"ב הם אחד הביטויים המובהקים בתנ"ך ליחסי חתן-כלה שבין עם ישראל לקב"ה וזו היא נחמת הגאולה. הגאולה מתוארת כאן כהתחדשות והתרעננות מערכת היחסים שבין ישראל למקום, ולא כהיחלצות ממצוקות וקשיי הגלות…

עם ישראל גלה וארץ ישראל נותרה שוממה. למרות זאת, מנחם הנביא ואומר כי עם ישראל יתרבה הרבה יותר מאשר הגויים שנותרו במקומם בכל אותה העת. הוא אף קורא לעם ישראל לשוב ארצה, לבנות ולהיבנות. להרחיב את תחומי הה…

בדומה לפרק נ"ז, גם ברקעו של פרקנו ניצבת מצוקה גדולה שבה מצוי העם המצפה לישועה. בשונה מהפרק הקודם שבו הגאולה באה בעקבות התשובה, בפרקנו מתואר מסלול אחר, שבו באה הגאולה כחסד מלמעלה. הנביא פותח בתיאור חטא…

יש קִרבה רעיונית בסיסית עם הבדלים משמעותיים בין ישעיהו ותלמידיו לבין ירמיהו. בדברי ירמיהו (ג', ח-טו) ה' כן נתן לממלכת ישראל 'השובֵבה' את "ספר כְּריתֻתֶיהָ" בשַלחו אותה מעל פניו, ואף-על-פי-כן לא ינטור …

נכון לקרוא את פרקים נ' עד נ"ט כיחידה אחת – לחלוקת הפרקים אין משמעות. יש בפרקים אלה תיאורים קשים המתאימים לימי מנשה – רדיפת הנביא ("עֶבֶד ה'") עד כדי הוצאתו להורג (נ"ג), עבודת אלילים גסה עם שחיטת ילדים…

הנביא ישעיה מבקש להתייחס בנבואתו למצבם של ישראל לאחר שמלך בבל הגלם מהארץ. עם ישראל מפוזרים כעת בכל מקום. הם חשים עזובים ונטושים שכן זה שבעים שנה שהם בגלות. הארץ שוממה מאין יושב וחרבה לחלוטין. הבתים הר…