חילול השם
מיד לאחר המעשים הסמליים, נשמעת נבואתו המילולית הראשונה של הנביא לעם, המסבירה את המעשים: "כֹּה אָמַר ה' א-להים זֹאת יְרוּשָׁלִַם בְּתוֹךְ הַגּוֹיִם שַׂמְתִּיהָ וּסְבִיבוֹתֶיהָ אֲרָצוֹת. וַתֶּמֶר אֶת מִ…
קרא עוד ›כל המעיין בתוכנה של מצבת מישע, ייווכח על נקלה באופייה האלילי: אחת עשרה פעמים מוזכר בה כמוש אלוהי מואב כגורם המרכזי בתפיסת עולמו של מישע וכמכתיב את פעולותיו. אף מצבה זו, כל עצמה לא נכתבה אלא לשם העמדתה…
קרא עוד ›יסוד האיסור בשבועות שקר (עדות וביטוי) ובטומאת מקדש וקדשיו הוא הפגיעה בשם ה' וזהו המכנה המשותף למקרים המובאים בפרשיית קרבן עולה ויורד. במקרה של שבועות, מדובר בשמו המילולי, המבוטא על ידי האדם שנשבע, ובמ…
קרא עוד ›בפסקה השלישית נשלמים שני תהליכים שהחלו בפסקה השנייה של מערכה זו, ושניהם כרוכים זה בזה: עונשו הפומבי של איש הא-לוהים,ותהליך הפיכת הנביא הזקן למי שמקומם את הנבואה שהייתה בפי איש הא-לוהים מ'נפילתה'. בפסק…
קרא עוד ›פרשת הגבעונים היא אחת הפרשיות המסעירות בחיי דוד המלך, סיפור של נקמה וחסד, שבועה שהופרה ושבועה שקוימה, סיפור המתחיל בימי יהושע בן נון עובר לשאול המלך ומסתיים בחיי דוד. עיון מדוקדק בפרשה מעלה שאלות רבות…
קרא עוד ›במאמר זה נסקור את המקרים השונים בתנ"ך בהם נענשו דמויות שונות בעונש הצרעת ונחפש אחר המכנה המשותף. נראה שהצרעת באה כנגד חטא של פגיעה בה' על ידי הכפשת שמו. בכך נסביר גם מקרים נוספים בהם חז"ל דרשו שדמויות…
קרא עוד ›מדוע נצרך משה לשקר לפרעה? מדוע ביקש ממנו לשחרר את ישראל רק לשלושה ימים, כאשר התכוון לברוח לתמיד? נסביר את שני הפנים של גאולת ישראל: זכות אבות וחילול השם ונבהיר ששלושת הימים מהווים סמל לכוחו ולאלוקיותו…
קרא עוד ›בפני יחזקאל עומד האתגר לשכנע את יושבי ירושלים ואת הגולים כי החורבן קרוב, ומאידך כי גלות יהויכין אינה מבשרת את ניתוקם מעם ישראל. נדון בסיבות לקשיים אלו, ובאמצעים בהם יחזקאל משתמש על מנת לשכנע את העם.
קרא עוד ›