טומאת המקדש
על מנת להבין את יחודו של קרבן עולה ויורד, נזהה מן הפסוקים את שלושת החטאים עליהם מתחייב האדם בקרבן זה.
קרא עוד ›קורבן חטאת בא בתורה בעיקר בשלושה הקשרים: א. במשך שבעת ימי המילואים עת חנכו את המשכן וקידשו את כליו הקריבו קרבן חטאת אחד ביום. ב. לאחר טומאה חמורה שהאדם נטמא בה לשבעה ימים לפחות, עליו להביא בתום ספירת …
קרא עוד ›קרבנות החטאת מתחלקים לשני סוגים מרכזיים- חטאת פנימית וחטאת חיצונית. המאפיין את החטאות הפנימיות הוא בהיותן חטאות ציבוריות, הבאות על חטא של כלל העם או של הכהן הגדול המיצג את העם. האדם הפרטי החוטא צריך ל…
קרא עוד ›בפתח הדיון בקרבן החטאת נזהה את משמעות שמו ומהותו. למרות הנטיה הראשונית לקשר את ה'חטאת' ל'חטא', מסתבר שמשמעות השם מתייחסת דוקא לפעולת ה'חיטוי' עליה אחראי הקרבן. נראה כי החטאת מגיע בעיקר בשל טומאה, ותפק…
קרא עוד ›עוד לפני שהחלו בטיהור המקדש צפה יחזקיהו, שמעשה הטיהור והזמן הדרוש לטהרת המשמשים בו ושל ישראל המבקשים להקריב קורבנות עשוי לקחת זמן ממושך. ואכן סיימו הכוהנים והלויים, את מעשה טיהור המקדש ביום "שישה עשר …
קרא עוד ›התיאור המפורט ביותר של חטאי העם בפרקנו, מעמיד לנגד עינינו את פרק ד' בספר דברים (ובעיקר פסוקים טו-יט שם). המונחים המשותפים לפרקנו ולדברים ד' הם: סמל (הקנאה), תבנית רמש ובהמה, והשתחוות לשמש. להם יש להוס…
קרא עוד ›בפרק ח' יחזקאל רואה את תועבות הנעשות בבית המקדש. במאמר נטען כי חזיונות אלו הן התועבות שנעשו בימי מנשה ולא ההווה המוחשי שנראה לעין. תועבות אלו שטימאו את המקדש הן שהובילו לחורבן.
קרא עוד ›באופן כללי, ניתן לדבר על שני סוגים של חטאים. פעמים רבות התורה אוסרת מעשה מסוים בשל חומרת המעשה עצמו. אכילת חמץ בפסח אסורה שכן התורה מחשיבה את מעשה האכילה עצמו כמעורר שאט נפש. במקומות אחרים התורה אוסרת…
קרא עוד ›יסוד האיסור בשבועות שקר (עדות וביטוי) ובטומאת מקדש וקדשיו הוא הפגיעה בשם ה' וזהו המכנה המשותף למקרים המובאים בפרשיית קרבן עולה ויורד. במקרה של שבועות, מדובר בשמו המילולי, המבוטא על ידי האדם שנשבע, ובמ…
קרא עוד ›