הקרבה מחוץ למשכן
לשיעורים נוספים בסדרה "חידוש מהגוש" על פרשת שבוע באדיבות ישיבת הר עציון
קרא עוד ›ראינו כי לדעת הרמב"ם הציווי "מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי" מכוון להיתר במות, דהיינו: לפרקי הזמן בהם הותר קרבן כל איש בביתו. למעשה, ההיתר להקריב שלא במשכן היה מוגבל לתקופות מסוימות ביותר, כמפורט במש…
קרא עוד ›בעברית המקראית ישנם כמה סוגים של ידוע, שהבנה נכונה שלהם תעזור לשפוך אור ולדייק פסוקים הנראים כסתומים. נדגים זאת על ידי יחודו של 'המקום אשר אזכיר את שמי' וההבנה כי מדובר אמנם בהגדרה גמישה, אבל עם סיוג …
קרא עוד ›פרק י"ז חותֵם את תחילת העבודה במשכן – אסור להקריב שום קרבן בחוץ, וגם כל שחיטה של בקר וצאן במחנה, או "מחוץ למחנה" (ג) תהיה רק לשם קרבן לה' "והביאום לה' אל פתח אוהל מועד" (ה). שחיטת חולין נשארה רק ל"ציד…
קרא עוד ›בשני מקומות, בפרקנו ובספר דברים, מצווה עלינו התורה לא להקריב קורבן מחוץ לאוהל מועד. מבחינה מחשבתית פעורה תהום בין שתי הפרשיות. הציווי בפרק שלנו ניתן לבני ישראל כאשר הם נמצאים במדבר סיני, השומם והצחיח.…
קרא עוד ›שיעור זה יעסוק בר' דוד צבי הופמן (רד"צ הופמן). נפתח בתיאור של תולדות חייו, ולאחר מכן נעבור לראות את המניעים לכתיבת הפירוש, אשר היו בעיקר דחיית ביקורת המקרא והגנה על המסורת של תורה שבעל פה. בהמשך נראה …
קרא עוד ›