היחיד והציבור

נעין במבנה הקינות במגילת איכה, וברקע ההיסטורי העומד מאחרי כל אחת מהקינות. נתעכב במיוחד על פרק ג, המיוחד בהיותו קינה של האדם היחיד. חורבן המקדש היה אסון לאומי אך גם אסון לכל אדם באופן אישי. הקינה בפרק …

"כשהיה נח בתיבה, היה מתפלל תמיד "הוציאה ממסגר נפשי" (תהילים קמ"ב, ח)" (מדרש תנחומא נח, יא). תפילתו זו של נח מבטאת טראגיות, הן שלו עצמו והן של דורו. בזוהר נאמר כי בשעה שיצא נח מן התיבה וראה את החורבן ה…

בין המצוות המופיעות בפרקנו מופיע איסור "לא תתגודדו": "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם לֹא תִתְגֹּדְדוּ וְלֹא תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת. כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה' אֱלֹהֶיךָ וּבְךָ בָּחַ…

פרשת "והיה אם שמוע" (י"א, יג-כא) עוסקת ברוב הציבור, העוסקים במצוות וגם עוסקים בפרנסתם, ואילו פרשת "שמע" (ו', ד-ט) עוסקת ביחידים היגעים בתורה כל ימיהם. לכן נאמרה פרשת "והיה אם שמוע" בלשון רבים, כיוון ש…

קריאה מדוקדקת של דבריו של משה תגלה שמשה יוצר זיקה בין שני מרכיבים בקיומו של העם היהודי. לאחר שהוא מסיים את נאומו בפני השבטים הסוררים הוא משתמש בביטוי מיוחד: "וִהְיִיתֶם נְקִיִּם מֵה' וּמִיִּשְׂרָאֵל" …

בדיונים רבים על היחס בין המוסר הטבעי ובין מצוות התורה נאמר הטיעון כי עצם קיומו של הדיון אינו אפשרי בשל העדרו של אחד מצדדי המשוואה, הוא המוסר הטבעי. רבים טוענים כי לא ניתן לדבר על מוסר טבעי, שכן מדובר …

מהו היחס בין המדינה או הציבור לבין היחיד? בעולם המודרני, נתקלנו תכופות בגישה הפוכה מזו של קאנט: בטענה שעל הפרט להתבטל כלפי המדינה. דוגמה בולטת נמצא בדבריו של בניטו מוסוליני ימ"ש, מנהיג הפשיזם המתועב: …