דימויים מעולם הטבע
בעיית אי הוודאות ומוגבלותה של הידיעה האנושית מלווה את קהלת לאורך הספר. לקראת סוף הספר מעניק קהלת כמה עצות מעשיות להתמודדות האדם עם חוסר וודאותו באשר לעתידו [י"א, א-ו], בדמות פתגמים קצרים הלקוחים מעולם…
קרא עוד ›הצבי והצבייה, האייל והאיילה, אינם חיים כל הזמן ביחד כמו 'זוג יונים' [1], אלא נודדים עצמאית ונפגשים בעונות הייחום, ושוב בעונות ההמלטה, פעמים רבות באותם המקומות ואפילו תחת אותם העצים. "תחת התפוח עוֹרַרת…
קרא עוד ›"קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה-זֶה בָּא מְדַלֵּג עַל-הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל-הַגְּבָעוֹת, דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים הִנֵּה-זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן-הַחַלֹּנוֹת מֵצִיץ מִן-ה…
קרא עוד ›לקריאת פוסט של הרב מדן בנושא 'האדם והעץ'
קרא עוד ›בין ייאוש לתקווה (י"ד, ז-כב) בפסוקים הקודמים איוב בקש לחזור ל'סדר העולם' המוכר לו "שְׁעֵה מֵעָלָיו וְיֶחְדָּל עַד יִרְצֶה כְּשָׂכִיר יוֹמוֹ" (י"ד, ו). איוב רוצה יחסים של חוקיות ידועה שאין בהם השגחה צמ…
קרא עוד ›"אַחַי בָּגְדוּ כְמוֹ נָחַל כַּאֲפִיק נְחָלִים יַעֲבֹרוּ" (איוב ו', טו) דמה בגידת ריעיו לבגידת הנחל, אשר דרכו לקרש בימות החורף ומימיו נקפאים ונעשים כגריד עד שהכל הולכים עליו, וכשמגיעים ימי הקיץ שאז מת…
קרא עוד ›"לֵך אל נמלה עָצֵל,[1] רְאֵה דרכיה וַחֲכָם; אשר אין להּ קצין, שֹטֵר ומֹשֵל; תָכין בקיץ לחמהּ, אָגרה בקציר מאכלהּ" (ו', ו-ח); הנמלים יודעות לתכנן לטווח ארוך בלי מנהלים מבחוץ ובלי מתכננים; הן יודעות להכ…
קרא עוד ›נקל לשער, כי גשמי-זעף הופכים את אפיקי הנגב היבשים והחרבים לזרמים חזקים ועצומים; ואכן, הנגב מצטיין בשיטפונות עזים ביותר. ברם, עוצמת השיטפונות באפיקי הנגב ובעמק חופו אינה תלויה בכמות הגשמים היורדים על ל…
קרא עוד ›מזמור פ"ד הוא הראשון ממזמורי קרח בספר השלישי. המזמור משקף כיסופים חזקים ועמוקים לבית ה'. עם זאת הפרשנים נחלקים בנוגע לסיטואציה שעומדת בבסיסו, חלק מהמפרשים רואים את המזמור כשיר של עולי רגל הנמצאים בירו…
קרא עוד ›