איוב ורעיו

איוב טוען שהרֵעים אומרים דברי חנופה ושקר, ובכך הם פוגעים הן באיוב והן בה' וגורמים לחילול השם. בכך נוצר נתק סופי בין איוב לרעיו, ומסתיים הויכוח ביניהם.

בפרק כ"ה עונה בלדד לאיוב ומנסה להסביר לו באמצעות תיאור גדולת ה' מדוע קריאת התגר שלו על משפט האל אינה רלוונטית. בפרק כ"ו מתואר כיצד איוב מסכים עם התיאור של בלדד, אך טוען שאינו שייך לוויכוח.

בתשובתו לרעיו, מוכיח אותם איוב על דבריהם. בשיעור נברר במה הוא מאשים אותם, ומה הוא מצהיר על עצמו.

הטענה של איוב כפי שעולה מפרק ג' היא שאין טעם לחיות בעולם שלא מתנהל בצדק. בעקבות דברים אלה, הרעים לא יכולים לשתוק ובפרק ד' הם מתייצבים אל מול איוב. גדול הדוברים הוא אליפז, שטענתו העיקרית היא שמי שמקבל …

בשיעור נלמד את הפרק האחרון בספר, ונלבן את המסקנות הנלמדות ממנו. נברר מהי מסקנתו של איוב, מה היתה הבעיה בדברי הרֵעים, ומהו המסר הכללי של הספר כולו.

בדבריהם לאיוב ניסו הרֵעים להסביר לו מדוע קיבל ייסורים. איוב מוכיח אותם על כך, וטוען שגם אם תעמוד לרשותם כל החכמה האנושית, לא יוכלו להבין את החכמה האלוקית ואת דרכי הנהגתה.

אחרי שלושה מחזורים של ויכוחים, איוב נושא שני נאומים המסכמים את הויכוחים מנקודת מבטו. בחלקו הראשון של הנאום הראשון, איוב חוזר ומאשים את הרעים שהעלילו עליו עלילות מתוך חנפנות, ומקלל אותם שיענשו על כך.