דימויים חקלאיים

"בֶּן אָדָם מַה יִּהְיֶה עֵץ הַגֶּפֶן מִכָּל עֵץ הַזְּמוֹרָה אֲשֶׁר הָיָה בַּעֲצֵי הַיָּעַר הֲיֻקַּח מִמֶּנּוּ עֵץ לַעֲשׂוֹת לִמְלָאכָה אִם יִקְחוּ מִמֶּנּוּ יָתֵד לִתְלוֹת עָלָיו כָּל כֶּלִי" (ב-ג). …

פרק ל"ד פותח בתוכחה לרועי ישראל, אשר נכשלו בתפקידם ולא רעו את צאן ישראל כפי שהיה מצופה מהם, ולפיכך, אומר הנביא, כי לעתיד הקב"ה ירעה את צאנו בעצמו. בחלק השני של הפרק, יחזקאל פונה לכבשים החזקות שרומסות …

בפרק ט"ו נלמד כי הקב"ה מדמה את ישראל לגפן שפירותיה נחשבים לטובים ביותר. לאחר מכן נעבור למשל דומה בפרק י"ז המלמד על המצב של ישראל ביחס לאומות העולם. הנביא מצטווה לחוד חידה לישראל על הנשר הגדול והגפן הס…

תופעת השכרות מיין שפקדה בין היתר את ראשי העם ומנהיגיו, הייתה נפוצה הן בממלכת אפרים (=ישראל) והן בממלכת יהודה. כמה מנביאי ישראל מדברים עליה בהרחבה. תופעה זו, מלבד זאת שהייתה בסיס לשחיתות שפשתה בממלכות …

בעיית אי הוודאות ומוגבלותה של הידיעה האנושית מלווה את קהלת לאורך הספר. לקראת סוף הספר מעניק קהלת כמה עצות מעשיות להתמודדות האדם עם חוסר וודאותו באשר לעתידו [י"א, א-ו], בדמות פתגמים קצרים הלקוחים מעולם…

"נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ, וְשֹׁמֵר אֲדֹנָיו יְכֻבָּד" (יח) אדם הרוצה לאכול מפרי התאנה צריך לטפח אותה ולשמור עליה. בנוסף לכך, הוא צריך להתאפק ולא לאכול אותה לפני שהבשילה, בעודה פגה. כדי ליהנות …

מזמור קכ"ח המתאר את אורח חייו וברכתו של ירא ה' כולל שני בתים. הבית הראשון מתאר את אורח חייו של ירא ה' ברמה הפרטית והמשפחתית (א-ג), ואילו הבית השני מתאר את הברכה השורה עליו ברמה הפרטית, המשפחתית והלאומ…

חלקו הראשון של פרק י’ (א-ח) ממשיך את הדימוי של ישראל לגפן המופיע בפרק הקודם, ומכאן מפליג אל תיאור חטאי העם בהווה: ריבוי הפרי וטוב הארץ הביאו לריבוי מזבחות ומצבות, אין מורא שמים ומורא מלכות על העם ומתו…