ביטויים ופתגמים מספר קהלת
בעיית אי הוודאות ומוגבלותה של הידיעה האנושית מלווה את קהלת לאורך הספר. לקראת סוף הספר מעניק קהלת כמה עצות מעשיות להתמודדות האדם עם חוסר וודאותו באשר לעתידו [י"א, א-ו], בדמות פתגמים קצרים הלקוחים מעולם…
קרא עוד ›בעיית אי הוודאות ומוגבלותה של הידיעה האנושית מלווה את קהלת לאורך הספר. לקראת סוף הספר מעניק קהלת כמה עצות מעשיות להתמודדות האדם עם חוסר וודאותו באשר לעתידו [י"א, א-ו], בדמות פתגמים קצרים הלקוחים מעולם…
קרא עוד ›בפרקים אלה מופיעים כמה עניינים. בתחילה מופיע רצף משפטי הדרכה בנושא היחס בין האדם לה' והזהירות בדיבור. בהמשך עובר קהלת לעסוק ביחס לעושר ולכסף, הנתפסים בחברה האנושית כדבר טוב שעל האדם להשיג, ומנתח את הב…
קרא עוד ›פרק ג' נפתח בשיר העיתים. שיר העתים פותח בהקדמה: "לַכּלֹ זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם", ולאחריה מופיעה סדרה של עשרים ושמונה אירועים המוצגים בשני קוטבים. בפרק ד' עובר קהלת לפסקאות קצרות הע…
קרא עוד ›"שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם כִּי בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ" (א) פתגם זה הוא הראשון בסדרת פתגמים ועצות שנותן קהלת לחיי האיכר. קהלת מייעץ לאיכר להשליך את הזרע לאחר שירדו הגשמים, והאדמה רטו…
קרא עוד ›"חֹפֵר גּוּמָּץ בּוֹ יִפּוֹל וּפֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ" (ח) הפסוק הוא אחד משלושה פסוקים (ח-י) המתארים את הסכל אשר אינו יודע להזהר, ומעשיו מכשילים אותו. אחד מהם הוא "פורץ גדר" - אדם שעושה פרצה…
קרא עוד ›"טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ" (א) השם הטוב, המוניטין של האדם, חשוב יותר משמן טוב. כלומר – דברים יקרים, עושר, חשובים פחות משמו הטוב של האדם. "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאש…
קרא עוד ›"טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם מֵהֲלָךְ-נָפֶשׁ..." (ט) משמעות הפסוק היא שמכיוון שהנפש לא תימלא לעולם "וגם הנפש לא תמלא" (ז), כלומר: לאדם יש משאלות לב שלא יצליח להגשים, לכן יותר טוב מראה עיניים - דבר ממשי וקרו…
קרא עוד ›"אֹהֵב כֶּסֶף לֹא-יִשְׂבַּע כֶּסֶף..." (ט) פתגם זה מבטא את חוסר הסיפוק של האדם הרודף אחר העושר. אדם כזה תמיד ירצה יותר ממון ממה שיש לו, ולכן הוא איננו מרגיש "שבע" - איננו מסופק לעולם. "מְתוּקָה שְׁנַת…
קרא עוד ›"טוֹב מְלֹא כַף נָחַת מִמְּלֹא חָפְנַיִם עָמָל וּרְעוּת רוּחַ" (ו) חופֶן הוא חלל כף היד כשהיא כפופה, והוא משמש באופן טבעי גם בימינו מידת נפח, למשל בבישול. ואולם במקורותינו שימשה בדרך כלל צורת הזוגי 'ח…
קרא עוד ›