דימויים מעולם הטבע

עם ישראל נמשלו לזית. כמה מתכונותיו של הזית עשויות להסביר משל זה: 1. עיקר השימוש שנעשה בזית בעבר היה להפקת שמן ולא למאכל. בדומה לזית גם עתידו של עם ישראל נמצא בסופו כלומר בימות המשיח. 2. הזית הצעיר, או…

"הַמַּשְׂבִּיעַ בַּטּוֹב עֶדְיֵךְ תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי" (תהילים ק"ג, ה) "המשביע בטוב עדיך" - שבעודה כלואה [הנפש] בגויה משביע אותה בטוב נפשי, מה שנתן לה תורה ומצות שהם מזון הנפש מצד חסד…

באדיבות אתר 929

הדימוי לכלב משמש במקרא בדרך כלל ככינוי גנאי לאדם שפל ונבזה. ברוח זו לועג גוליית הפלשתי לדוד וקורא כלפיו: "הֲכֶלֶב אָנֹכִי כִּי אַתָּה בָא אֵלַי בַּמַּקְלוֹת?" (שמואל א י"ז, מג). בדומה לכך, קורא אבנר ב…

"וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים כְּטַל מֵאֵת ה' כִּרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב אֲשֶׁר לֹא יְקַוֶּה לְאִישׁ וְלֹא יְיַחֵל לִבְנֵי אָדָם" (ו) הנביא מתפייט ומתאר את שארית יעקב כטל וכעשב "א…

"הָיְתָה לִּי נַחֲלָתִי כְּאַרְיֵה בַיָּעַר נָתְנָה עָלַי בְּקוֹלָהּ עַל כֵּן שְׂנֵאתִיהָ" (ירמיהו י"ב, ח) היתה לי נחלתי כאריה ביער - מדמה אותה במשלו כמי שגִּדֵּל חיות מדבריות לעשות אותם בני תרבות והי…

"גם חסידה בשמים ידעה מועדיה, ותר וסוס [וסיס] ועגור שמרו את עת באנה ועמי לא ידעו את משפט ה'" (ז). החסידה מגיעה לארץ ישראל במועדים קבועים כשאר העופות הנודדים המוזכרים בפסוק, אלא שבניגוד לתור והסיס המקיי…

האריה כדימוי או מטפורה לעוצמה, לגבורה, לשררה, ולאכזריות רווח במקרא ובספרות המזרח הקדום. האפקטיביות של האריה כמטפורה היא כה גדולה עד שהוא נטול מטען ערכי - האריה הוא העזות בטהרתה שיכולה לבטא גבורה שלילי…

בשיעור זה נעסוק בפרק ל, פרק המאופיין בסגנון ייחודי הן בשל איזכור החכמים הדוברים, והן בשל הסגנון החידתי והשימוש החוזר במוטיב המספרי - שלוש וארבע. עיון בנבכי חידות אלו חושף לקחים לחיים אנושיים ראויים.

מסירות ה' אל עמו מתוארת בשירה כדוגמת יחסו של הנשר לגוזליו: "כנשר יעיר קינו על גוזליו ירחף יפרוש כנפיו ייקחהו יישאהו על אברתו" (יא). הנשר שייך לסוג העופות הדורסים, אוכל נבלות ומקורו בנוי בצורה מעוקלת. …