תורת הקרבנות

קורבן זבח השלמים ייחודי בכך שגם הבעלים המביא אותו אוכל ממנו, לצד הכוהנים והמזבח. בשיעור נסקור היבטים שונים שמלווים אותו, ובמיוחד נתן את דעתנו לתוספת הלחמים שמלווים לעתים את זבח השלמים.

בסוף תורת הקרבנות בפרשת צו, חותמת התורה בשני פסוקים המקבילים בסגנונם אך מתייחסים לשני נושאים שונים שנדונו ברשימה. נבחן את משמעות החתימות הללו, ואת הרמז שהן רומזות על מיקום השכינה.

ראינו שלפי פשטי המקראות יש חלוקה בין מנחות מעובדות (הניתנות לכוהן המקריב) ובין מנחת סולת ומנחת חוטא (המתחלקות בין כל הכוהנים, גם אלו שלא עבדו בהקרבתן). רמב"ן ורמב"ם הציעו ביאור לעולה מפשטי המקראות, ומ…

בפסוקים המתארים את זכיית הכהנים באכילת הקרבנות, הבחינו כבר חז"ל במעין סתירה הקיימת בין היתר אכילת הקרבן על ידי 'כל זכר בכהנים' לבין ההקפדה כי דוקא 'לכהן המקריב לו יהיה'. ננסה לתרץ סתירה זו לאור הבנת מ…

בסיום תורת החטאת מובא דין מיוחד לחטאת שדמה הובא פנימה. דין זה, יחד עם מכלול הדינים הקודמים, מחדדים את דיני תורת החטאת כתוצאה של היותה קדש קדשים.

נבחין בהבדלים בין תורת המנחה שבפרשת צו למפורט בפרשת ויקרא. כפי שכבר הצגנו, נראה כי בפרשת צו ישנה התמקדות באכילת הכהנים את המנחה, ושאכילה זו נחשבת כחלק מהקרבן על המזבח.

כהמשך לדיון על קדשי הקדשים ושאלת 'הנגע בהם יקדש', נציע ונוכיח מן הנביאים שקיימת בתורה תפיסה של 'קדושה מדבקת'. נראה שאת קדשי הקדשים יכולים רק בני אהרן הקדושים לאכול, מכיון שהקרבן יקדש אנשי חולין שיאכלו…

כפתיחה ל'תורת המנחה' ובכלל לתורות הקרבנות הנאכלים בפרשת צו - נעסוק בהגדרת 'קדש קדשים' ובמשמעות 'כל אשר יגע בהם יקדש'.