יחסי ה' וישראל
"הָיְתָה לִּי נַחֲלָתִי כְּאַרְיֵה בַיָּעַר נָתְנָה עָלַי בְּקוֹלָהּ עַל כֵּן שְׂנֵאתִיהָ" (ירמיהו י"ב, ח) היתה לי נחלתי כאריה ביער - מדמה אותה במשלו כמי שגִּדֵּל חיות מדבריות לעשות אותם בני תרבות והי…
קרא עוד ›שלושת הפסוקים הראשונים בפרק זה הם ניגוד גמור לתוכן הפסוקים הבאים אחריהם עד סוף הפרק. הפסוקים הראשונים מתארים את היחסים בין ה' לעמו כאידיאליים. לא זו בלבד שישראל הם קודש לה', אלא הקב"ה מבטיח שכל מי שיפ…
קרא עוד ›בשיעור נראה כי הנביא מדגיש לעם שהקשר שלהם עם ה' מהותי יותר מכל חטא, לא ינתק ולא ישכח לעולם, הן בשל שם ה' הנקרא עליהם, והן מכח הברית שכרתו עמו בסיני. מכח זה קורא הנביא לעם להבין כי מעשיהם בלבד הם המרחי…
קרא עוד ›באדיבות אתר 929
קרא עוד ›"הדחף הדתי הוא במהותו הדחף להתפלל. על כן ראוי הוא מי שאינו מתפלל שייחשב כמת מבחינת האמונה". במשפטים אלו, של החוקר רותה, פתח מורי ר' משה גרינברג עליו השלום את הערך 'תפילה' באנציקלופדיה המקראית. התפילה …
קרא עוד ›בסוגיה מופלאה בתלמוד הבבלי (ברכות ו עמ' א) דנים האמוראים בתפילין של הקב"ה. למרבה ההפתעה חכמים קובעים שגם הקב"ה מניח תפילין. וכמו שהתפילין של בני האדם מכילים בתוכם פרשיות מקראיות הכתובות על גבי קלף, כך…
קרא עוד ›בפרק מ"א, מתוארת בחירת ישראל לעם ה' כחלק מבריאת העולם, ובכך מתבטא ההבדל המטא-היסטורי שבין ישראל לאומות. בפרק מ"ג, ממשיך הנביא ישעיהו לעסוק בהשגחה הפרטית על עם ישראל: "כה אמר ה', בוראך יעקב ויוצרך ישרא…
קרא עוד ›פרקנו מדבר על נקודה מתקדמת מבחינת ציר הזמן של אורך הגלות, ומבחינת ההתקדמות הרוחנית. ישראל כבר אינם נתונים תחת הלם ראשוני מהגלות ואין הם עוד משותקים, אלא הם מגיבים למציאות שנוצרה. הקושי בגלות העומד ברק…
קרא עוד ›באדיבות אתר 929
קרא עוד ›"לְמַעַן שְׁמִי אַאֲרִיךְ אַפִּי וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ לְבִלְתִּי הַכְרִיתֶךָ" (ישעיהו מ"ח, ט) במדבר רבה (וילנא) פרשת במדבר פרשה ה סימן ו "למען שמי אאריך אפי" - אלו ישראל שייחד הקב"ה שמו עליהם - "…
קרא עוד ›