יום העצמאות
בפרקים שלפנינו מתאר המקרא מצור שערך מלך ארם על ישראל, שהביא לעוני ולרעב עצומים. על כובד הרעב ניתן ללמוד מסיפור המתואר כשיאו של אותו מצב נורא: הרעב הוא כל-כך גדול, עד ששתי נשים עורכות 'סחר מכר' בבניהם,…
קרא עוד ›לא בכדי תיקנו יוצרי מחזור התפילות ליום העצמאות את מזמור ק"ז לפתוח בו את היום. זהו אחד המזמורים הכי רלוונטיים לדורנו – דור הגאולה. אינני מדבר על הצד הטכני-הלכתי שלמד מהמזמור הזה את ארבעת החייבים בברכת …
קרא עוד ›באדיבות ישיבת הר עציון
קרא עוד ›הגמרא בסוטה (מ"ח, ע"ב) אומרת: "אמר ר' אלעזר: מאי דכתיב 'כי מי בז ליום קטנות' (זכריה ד', י) - מי גרם לצדיקים שיתבזבז שולחנן לעתיד לבא? קטנות שהיה בהן שלא האמינו בהקב"ה". צדיקים מצד אחד ולא האמינו בקב"ה…
קרא עוד ›"לה' הישועה על עמך ברכתך סלה" (תהילים ג', ט). כשהקב"ה מביא ישועה חובתם של ישראל לברך - "על עמך ברכתך סלה". כך דורשים רבותינו ז"ל ומייחסים את הצו הזה לפסוק מפורש בתורה: "אז ישיר משה ובני ישראל את השירה…
קרא עוד ›במזמור ק"ז מתוארים ארבעה מצבי מצוקה שאדם הניצל מהם מודה לה'. אלה רק דוגמאות לתהפוכות שיכולות להתרחש בעולם, כחלק מהשגחת ה' על העולם והתערבותו במציאות. על חסד זה צריך להודות לה'.
קרא עוד ›כאשר מדובר בכלל ישראל - לעיתים רגשות הספוד והרקוד מתערבבים. אמר שלמה המלך: "לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם" (א), ובין השאר - "עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד" (ד). יש עת מתאימה לספוד ויש עת…
קרא עוד ›מהן שתי הבחינות של השבת, המתבטאות ב"שמור" ו"זכור"? מדוע ספירת העומר בנויה דווקא משבעה שבועות ומדוע היא מתחילה דווקא "ממחרת השבת"? ומה הקשר ליום העצמאות החל בימים אלה?
קרא עוד ›הבית השני לא היווה תחליף לבית הראשון, ולא רק מפני חמישה דברים שהבדילו בין מקדש ראשון למקדש שני (עיין יומא כא ע”ב); עם כל הצלחת בית שני, היה תפקיד אחד שהוא לא הצליח לבצע, בעיה אחת שהוא לא היה מסוגל לפת…
קרא עוד ›