אבלות על חורבן ירושלים
באדיבות ישיבת הר עציון
קרא עוד ›לאחר חורבן בית המקדש עם ישראל נמצא בגלות, בתחושות קשות של אובדן ולבבות שבורים. כשהקב"ה קורא להם מפיו של ישעיהו בנבואות הנחמה, הם לא מסוגלים לשמוע ולא ממהרים לענות. רק בפרק נ"ד הנביא מקבל את הלך הרוח ש…
קרא עוד ›בשיעור נתוודע למצוקות של יושבי ירושלים ברובד הארצי וברובד הרוחני, ונסביר את הסיבות שהובילו להדרדרות של ישראל בשני הרבדים הללו. בתוך תיאור החורבן הקשה נגלה גם מעט נקודות של אור שיביאו נחמה.
קרא עוד ›מגילת איכה מתארת את הכאב הגדול לאחר החורבן. קשה למצוא מסרים מנחמים בתוך הכאב הזה, אך אם נתבונן לעומק נוכל למצוא מסרים של נחמה מכמה כיוונים. נראה מן הפסוקים מסרי נחמה מתוך הסתכלות בעבר, מתוך תקווה וציפ…
קרא עוד ›הבית השני לא היווה תחליף לבית הראשון, ולא רק מפני חמישה דברים שהבדילו בין מקדש ראשון למקדש שני (עיין יומא כא ע”ב); עם כל הצלחת בית שני, היה תפקיד אחד שהוא לא הצליח לבצע, בעיה אחת שהוא לא היה מסוגל לפת…
קרא עוד ›"אמר ר' ירמיה לישראל... אלו זכיתם הייתם יושבים בירושלים ואומרים שירים ומזמורים לפני הקב"ה. עכשיו שלא זכיתם הרי אתם גולין לבבל וקוראים קינים ונהי הוי 'על נהרות בבל" (איכה רבה, פתיחתא, יט). מזמור קל"ז ה…
קרא עוד ›מזמור קל"ז הוא מזמור קינה שנאמר על ידי גולי בבל. בחלקו הראשון מתאר המזמור את הכאב הכרוך בזיכרון ציון וירושלים ואת הדרכים לשמר בתודעת העם את זכרם (פס' א-ו), בחלקו השני מופיעה פניה לה' לזכור את מעשה אדו…
קרא עוד ›גם כאן המַבַּע האישי נושק לציבורי, וה"עָנִי" המתפלל מייצג את העם שממלכתו ומקדשו חרבו; מזמור קב הוא היפוך גמור למזמור קא, משירת התמימות והטהרה של בית דוד, אל ההלם של דור החורבן, במיוחד של הבודדים שנותר…
קרא עוד ›מזמור עט, קינת החורבן, הוא היפוכו המוחלט של מזמור עח, והוא נכתב בצמוד אליו, כדי שנלמד בבת אחת את שני ההפכים - את בחירת ירושלם עם דוד, ואת חורבנה. אחד מצאצאי אסף של ימי דוד, הפך על פיו את מזמור ה'הגדה'…
קרא עוד ›