שמע ישראל

"שְׁמַע יִשְֹרָאֵל" (ד-ט) הוא תחילת הפירוט המחייב של "אנכי ה' א-להיך" (ה', ו) במצוות האמונה: "ה' אֶחָד", "וְאָהַבְתָּ...", "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ". קריאת שמע, "אות" ו"טוטפות" (=תפילין), מזוזות – "א…

בפרשיות הברכות והקללות, התורה מפרטת את הקללות יותר מאשר את הברכות. לעומת זאת, בתחילת פרשת עקב, התורה מפרטת רק את הברכות, ורק מאוחר יותר - אחרי מעבר לעניין אחר לחלוטין - מוזכרות בקצרה גם קללות. יתכן שנ…

פרשת "והיה אם שמוע" (י"א, יג-כא) עוסקת ברוב הציבור, העוסקים במצוות וגם עוסקים בפרנסתם, ואילו פרשת "שמע" (ו', ד-ט) עוסקת ביחידים היגעים בתורה כל ימיהם. לכן נאמרה פרשת "והיה אם שמוע" בלשון רבים, כיוון ש…

בפתח נאום המצוות מזהיר משה את עם ישראל מסכנת העבודה זרה המצויה בארץ ומורה להם את החוקים והמשפטים שיסייעו בידם להינצל מליפול בטעויותיהם של עמי כנען. זו רמה אחת של דברי תוכחה המביאים לידי יראה: "למען תי…

תלמוד תורה לובש אופי כפול: מחד, הוא עצמו ביטוי קבוע, יום-יומי של אהבת ה', ומאידך, מוקדו הוא ביעד החינוכי של הנחלת אהבה זו בלב האדם. מעמד זה של תלמוד תורה כמעשה חינוכי הוא הסיבה לכך שהתורה פותחת במצוַת…

תוך כדי קריאת ׳שמע ישראל׳ נהגו ישראל לכסות את העיניים. פשר לכך נוכל למצוא באחד המסרים העולים בספר 'הנסיך הקטן': ״הדבר החשוב באמת סמוי הוא מן העין וצריך לראותו מהלב״. עצימת העיניים מאפשרת להגיע לריכוז …

פרשיית "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" (י"א, יג-כא) חוזרת על פסוקי קריאת שמע (ו', ד-ט) כמעט מילה במילה, כשההבדל הבולט ביותר בין שתי הפרשיות הוא נושא השכר והעונש: בעוד שבפסוקי קריאת שמע אין כל התייחסות לנושא השכ…

המדרש מתאר שברגעי פרידתו של יעקב מבניו אמר להם: "'שמעו אל ישראל שבשמים אביכם, שמא יש בלבבכם מחלוקת על הקב"ה?!'. אמרו לו: 'שמע ישראל אבינו, כשם שאין בלבך מחלוקת על הקב"ה כך אין בלבנו מחלוקת. אלא ה' אלה…