שחיתות מוסרית

קצת קשה לעבור ממזמורים נגד רשעי טרור ורצח, למעשי עוול 'רגילים' כמו "שִׂפְתֵּי חֲלָקוֹת, לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת", ובו בזמן עסוקה בשוד עניים ואביונים, אבל זוהי הרשעה היותר שכיחה, זו שפוגשים במיוחד…

"דְּבַר ה' אֲשֶׁר הָיָה אֶל צְפַנְיָה... בִּימֵי יֹאשִׁיָּהוּ בֶן אָמוֹן מֶלֶךְ יְהוּדָה" (א', א) "הוֹי מֹרְאָה וְנִגְאָלָה הָעִיר הַיּוֹנָה: לֹא שָׁמְעָה בְּקוֹל לֹא לָקְחָה מוּסָר בַּה' לֹא בָטָחָה …

הנבואה הראשונה של פרק ז' מדברת על ריקבונה של החברה הישראלית. הנביא מקונן על מצב החברה, כמי שהדבר נוגע לו אישית: "אללי לי. כי הייתי כאוספי קיץ, כעוללות בציר, אין אשכול לאכול, ביכורה אוותה נפשי" (א). הנ…

שִׁמְעוּ נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב וּקְצִינֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל הַמֲתַעֲבִים מִשְׁפָּט וְאֵת כָּל הַיְשָׁרָה יְעַקֵּשׁוּ; בֹּנֶה צִיּוֹן בְּדָמִים וִירוּשָׁלִַם בְּעַוְלָה; רָאשֶׁיהָ בְּשֹׁחַד יִש…

הוֹי חֹשְׁבֵי אָוֶן (=מזימות) וּפֹעֲלֵי רָע עַל מִשְׁכְּבוֹתָם – בְּאוֹר הַבֹּקֶר יַעֲשׂוּהָ, כִּי יֵש לְאֵל יָדָם (=בכוחם); וְחָמְדוּ שָׂדוֹת וְגָזָלוּ, וּבָתִּים וְנָשָׂאוּ (=ולקחו), וְעָשְׁקוּ גֶּב…

יחסם של בעלי השררה והשכבה המבוססת כלפי העניים איננו רק יחס של חוסר התחשבות ועמידה על שורת הדין אלא הינו יחס של ניצול. עיקר העניין הוא שאין הם רואים באביונים בני אדם השותפים לחברתם אלא אובייקטים לניצול…

בפרק ז' ממשיך הושע לדבר על ממלכת ישראל - אפרים, ומתמקד באליטה היושבת בחצר המלך. התמונה שהוא מתאר מציגה חצר מלכות המסובבת בתככים וליצנות. השרים שלא נחים לרגע, ממתינים לשעת הכושר כדי לעלות מעלה בדרגתם ב…

"וַיֹּאמֶר אֵלַי עֲוֹן בֵּית יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה גָּדוֹל בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ דָּמִים וְהָעִיר מָלְאָה מֻטֶּה כִּי אָמְרוּ עָזַב ה' אֶת הָאָרֶץ וְאֵין ה' רֹאֶה" (ט) "וּכְבוֹד אֱ-לֹוהֵי …