המלך שהיטה אוזן

שִׁמְעוּ נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב וּקְצִינֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל
הַמֲתַעֲבִים מִשְׁפָּט וְאֵת כָּל הַיְשָׁרָה יְעַקֵּשׁוּ;
בֹּנֶה צִיּוֹן בְּדָמִים וִירוּשָׁלִַם בְּעַוְלָה;
רָאשֶׁיהָ בְּשֹׁחַד יִשְׁפֹּטוּ, וְכֹהֲנֶיהָ בִּמְחִיר יוֹרוּ, וּנְבִיאֶיהָ בְּכֶסֶף יִקְסֹמוּ,
וְעַל ה' יִשָּׁעֵנוּ לֵאמֹר: הֲלוֹא ה' בְּקִרְבֵּנוּ, לֹא תָבוֹא עָלֵינוּ רָעָה;
לָכֵן בִּגְלַלְכֶם
צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ, וִירוּשָׁלִַם עִיִּין תִּהְיֶה, וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר (ג, ט-יב).

אולם דברי מיכה חריפים הרבה מעבר לדברי ישעיהו, כי זו הפעם הראשונה במקרא, שנביא הכריז על חורבן צפוי בירושלִַם. על נבואה זו, יש לנו עדות מפורשת ומפתיעה מתי נאמרה, כי הנבואה חוזרת בפי הזקנים במשפט ירמיהו (כו, יח-יט) -
מִיכָה הַמּוֹרַשְׁתִּי הָיָה נִבָּא בִּימֵי חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה... לֵאמֹר:
כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ, וִירוּּשָׁלַיִם עִיִּים תִּהְיֶה, וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר;

מתברר כי גם בימי מלך צדיק וישר כחזקיהו היה השוחד מעוור עיני חכמים ומסלף דברי צדיקים, ושחיתות שלטונית עלולה לתפוס מקום מסוכן גם אצל הטובים ביותר. אולם, זקני ירושלים בימי ירמיהו (כו, יט) זכרו גם את תשובת חזקיהו, המלך שהתפלל וביקש רחמים על העיר והם זקפו לזכותו של חזקיהו את הצלת העיר, בימי מסע סנחריב -
הֶהָמֵת הֱמִתֻהוּ חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וְכָל יְהוּדָה?
הֲלֹא יָרֵא (חזקיהו) אֶת ה', וַיְחַל אֶת פְּנֵי ה',
וַיִּנָּחֶם ה' אֶל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר עֲלֵיהֶם;
וַאֲנַחְנוּ עֹשִׂים רָעָה גְדוֹלָה עַל נַפְשׁוֹתֵינוּ!

מתיאורי ישעיהו (כב, טו-כה; לו, ג), עולה, שחזקיהו לא רק התפלל אלא ערך בידיו ניקוי ותיקון על ידי הסרת כמה ממוקדי השחיתות בתוך העיר המתבצרת. בכך הפך חזקיהו לאחד מהמיוחדים והיחידים שבמלכי ישראל ויהודה, שהיטו אוזן לקולה של הביקורת הנבואית, ופעלו לתיקון ממלכתם.

באדיבות אתר 929