קינה על החורבן

פרק ד' בדומה לפרק ב', עוסק בתיאור המצור והחורבן. מהלך הפרק מבוסס על שלבי ההתפתחות של המצור והחורבן, והוא עוקב אחרי החמרתם ההדרגתית. 1. בדומה לפרקים א'-ב', גם פרק ד' פותח במילת הקינה 'איכה': השוו בין ש…

מגילת איכה, המכונה בפי חז"ל 'קינות' מורכבת מחמישה פרקים, שכל אחד מהם מהווה קינה עצמאית על חורבן ירושלים והמקדש ועל גלות יהודה. הקינות משקפות את המשבר הדתי והלאומי העמוק בעקבות החורבן ואת האבל והצער הנ…

הקינה החמישית בניגוד לשאר הקינות (מלבד הקינה השלישית המובאת בפרק ג') לא נפתחת ב"איכה". בפרק ג' אין סיבה שהקינה תפתח ב"איכה" מכיוון שפרק ג' אינו קינה קלאסית אלא מזמור תלונה אישי שיש בו גם רובד לאומי. ב…

בראשיתה של הקינה מדבר המקונן בסבל שלאחר החורבן וברעב שבא בעקבותיו. הרעב פגע בכל תושבי העיר והביא לידי מעשים נוראים של אכזריות. האמהות המיניקות התאכזרו על ילדיהן ולא היניקום, ואף בישלום ואכלום. בסיומה …

הקינה השנייה פותחת באף ה' ("איכה יעיב באפו") ומסתיימת באף ה' ("ולא היה ביום אף ה'"), וכל הקינה מספרת מה שעשה חרון אף ה' ביהודה, הנוהג בירושלים וביהודה מנהג אויב, ומבצע את אשר גזר וזמם מימי קדם. הוא לא…

בתוך הקינות והצער על החורבן, מספרת לנו מגילת איכה על תהליך. תהליך ההתמודדות של המקונן ושל העם עם החורבן. פרק ב' של המגילה נפתח בנתק רגשי של המקונן. הוא מספר על החורבן מנקודת מבט חיצונית, כמספר כל יודע…

עיצוב המזמור מביע מתח פנימי שחוו הגולים בין מנעמי התנאים הפיזיים בגלות ובין הכיסופים לירושלים. המזמור מגלם את מימוש דרישת ה' מהגולים בנבואות ירמיהו שיחיו חיים רגילים בגלות, אך לא ישתקעו בהם, אלא יזכרו…

"אמר ר' ירמיה לישראל... אלו זכיתם הייתם יושבים בירושלים ואומרים שירים ומזמורים לפני הקב"ה. עכשיו שלא זכיתם הרי אתם גולין לבבל וקוראים קינים ונהי הוי 'על נהרות בבל" (איכה רבה, פתיחתא, יט). מזמור קל"ז ה…

מזמור קל"ז הוא מזמור קינה שנאמר על ידי גולי בבל. בחלקו הראשון מתאר המזמור את הכאב הכרוך בזיכרון ציון וירושלים ואת הדרכים לשמר בתודעת העם את זכרם (פס' א-ו), בחלקו השני מופיעה פניה לה' לזכור את מעשה אדו…

נעין במבנה הקינות במגילת איכה, וברקע ההיסטורי העומד מאחרי כל אחת מהקינות. נתעכב במיוחד על פרק ג, המיוחד בהיותו קינה של האדם היחיד. חורבן המקדש היה אסון לאומי אך גם אסון לכל אדם באופן אישי. הקינה בפרק …