פרשת משפטים
ניתן להציג את תחילת הפרק כהקבלה כיאסטית המצביעה על שלושה חלקים: א לא תשא שמע שוא אל תשת ידך עם רשע להית עד חמס ב לא תהיה אחרי רבים לרעת ולא תענה על רב לנטת אחרי רבים להטת ג ודל לא תהדר בריבו ד כי תפגע…
קרא עוד ›פרק כ''ב מורכב ממשפטים בנושאים שונים, כשהמעברים ביניהם נדמים כחדים ולא ברורים. ננסה כאן להראות את ההיגיון בסידור שלהם ואיך הוא יוצר תהליך של התקרבות לה' והליכה בדרכיו: השלב הראשון (א-יד) הוא סיום המשפ…
קרא עוד ›בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו כמה קבצי חוקים מתקופות הקודמות למתן תורה, בעלי דמיון רב לפרשות המשפטים. נראה כי כבר הרמב"ן 'ניבא' את האפשרות למציאת דמיון כזה, וכן הרב קוק מסביר כי מקור הדמיון הוא מן המצוה …
קרא עוד ›באמצע פרשת משפטים עוברת התורה ממשפטים המותנים של 'אם... אז...' למשפטים מוחלטים של מותר ואסור. באופן זה ממסגרת התורה את משפטי החברה עם משפטי ה' המוחלטים, ומחברת את המוסר האנושי לציווי הא-להי.
קרא עוד ›"הנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי" (שמות כ"ג, כ) מה הקשר בין רשימת המצוות שבפרשת משפטים, העוסקת בעיקר בעניינים שבין אדם לחבר…
קרא עוד ›דיני משפט וצדק (א-ט) בפסקה זו נמצאים דינים שונים הנוגעים כולם במסר אחד: האדם צריך להיות מוסרי ופועל בצורה ישרה. דנים אלו כוללים פנייה אל האדם מהשורה, למשל: "אַל-תָּשֶׁת יָדְךָ עִם-רָשָׁע" (א), "כִּי-ת…
קרא עוד ›דיני גניבה (א-ג) הדינים הנוגעים לגניבה התחילו בסוף הפרק הקודם "כִּי יִגְנֹב-אִישׁ שׁוֹר אוֹ-שֶׂה וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר וְאַרְבַּע-צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה" (כ"א, ל…
קרא עוד ›בתוך פרשת משפטים, בפרק כב פס' יט-ל, יש קובץ של מצוות, שאינן משפטים. מה העניין של מצוות אלו, וכיצד הימצאותן של מצוות אלו מייחד את חוקי התורה על פני חוקים אחרים?
קרא עוד ›בפרקנו מצויים דינים מעשיים רבים הנוגעים בענינים שבין אדם לחבירו. נראה שחשיבות העניין נובעת מעצם העובדה שהחיים שלנו, לטוב ולרע, אינם מתרחשים בבית המקדש, ואינם סובבים סביב הקטורת או הקורבנות; אנחנו חיים…
קרא עוד ›