החוק המקראי
ישנן פרשיות הלכתיות בתורה שהניתוח הספרותי שלהן חושף שהן כתובות בסגנון מרומם, המכיל אמצעים אמנותיים שונים. כתיבתן של פרשיות אלו מתוך התחשבות בתכונות שנחשפו, מגלה שהן כתובות כשירה. נדגים זאת באמצעות פרש…
קרא עוד ›בטרם נפתח בניתוח ימי המילואים פרשנותם, עלינו לדון בשאלה הכללית הנוגעת למגמתם: האם הסיפור המובא כאן ממשיך את רשימת ציווי הקרבנות שפתחו את הספר, או שמא הוא מנותק מהם וחוזר לביצוע הציווי מספר שמות (כט+מ)…
קרא עוד ›בשיעור זה נעסוק באופן שבו חכמים תפסו את היחס שבין החוקים והמצוות בתורה לבין הסיפורים בנביאים: האם הנביאים מתייחסים לאותה מצווה שמתוארת בתורה? על סמך מה מוערכות הדמויות בנביאים - האם על פי התאמתם למצוו…
קרא עוד ›בהמשך לשיעור הקודם, נראה את ההבדלים בין משפטי התורה לדיני המזרח הקדום - המבטאים הן סטנדרט מוסרי גבוה יותר, והן את מקור המשפט בציווי הא-להי. בנוסף, נזהה את מימושם של כמה מדיני קדם בסיפורי האבות.
קרא עוד ›בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו כמה קבצי חוקים מתקופות הקודמות למתן תורה, בעלי דמיון רב לפרשות המשפטים. נראה כי כבר הרמב"ן 'ניבא' את האפשרות למציאת דמיון כזה, וכן הרב קוק מסביר כי מקור הדמיון הוא מן המצוה …
קרא עוד ›באמצע פרשת משפטים עוברת התורה ממשפטים המותנים של 'אם... אז...' למשפטים מוחלטים של מותר ואסור. באופן זה ממסגרת התורה את משפטי החברה עם משפטי ה' המוחלטים, ומחברת את המוסר האנושי לציווי הא-להי.
קרא עוד ›בפרשות העוסקות בחוקים, התורה מתארת מקרים וקובעת את הדין בכל מקרה.מדוע התורה מציגה דווקא מקרים אלה? בשיעור נציע לראות את הזיקה בין המקרים המופיעים בפרשות החוק, לבין הסיפורים המקראיים. מתוך כך נראה מהו …
קרא עוד ›החוק של הגנב שנמצא במחתרת לא ממש ברור. רוב הפרשנים הסבירו שמדובר על הלילה שהרי בהמשך מופיע "אם זרחה עליו השמש". במאמר נציע אפשרות אחרת לפיה "במחתרת" הכוונה בשעת החתירה - בשעת הגניבה. הסבר זה עשוי להבה…
קרא עוד ›