מסורה
ספר התורה השלם העתיק ביותר שהגיע לידינו הוא מהמאה השתים עשרה או השלוש עשרה. גם חלקי ספרי תורה מוקדמים יותר אינם חזון נפרץ. יתר על-כן, בין ממצאי הכתיבה העברית מתקופת מרד בר כוכבא ועד לשרידי ספרי תורה ש…
קרא עוד ›בשיעור נעסוק בחלוקת הפרשיות של המסורה - נסקור את ההיסטוריה של החלוקה ובעיקר נשווה בין חלוקת הפרשיות לחלוקת הפרקים הנוצרית ונראה כיצד החלוקה השונה משפיעה משמעותית על הפרשנות.
קרא עוד ›כתוב במסכת כתובות י"ט ע"ב "אתמר: ספר שאינו מוגה - אמר רבי אמי: עד ל' יום מותר לשהותו, מכאן ואילך אסור לשהותו, משום שנאמר: אל תשכן באהליך עולה" ומשום כך נהגו בכל הדורות לתקן ולהגיה טעויות בספרי התורה, …
קרא עוד ›ייעודה של המסורה הוא לשמר בצורה מדויקת את הנוסח של המקרא ואת לשונו. המסורה משווה את המילה או הצירוף הנידונים לשאר היקרויותיהם במקרא, ובעזרת מערכת הוראות היא רושמת בעיקר את התופעות החריגות והנדירות של …
קרא עוד ›בדורות האחרונים מקובל בקרב האשכנזים לקרוא פעמיים את המלים "להרוג" ואח"כ "ולהרוג" (ח', יא), וכן "בפניהם" ואח"כ "לפניהם" (ט', ב). הנימוק לקריאה הכפולה הוא, שלא ברור מהי הגרסה הנכונה. מקור הנוסח של 'להרו…
קרא עוד ›האם צריך לקרוא "ואיש לא עמד לפניהם"? או "ואיש לא עמד בפניהם"? "להשמיד ולהרוג"? או "להשמיד להרוג"? מדוע בקהילות רבות חוזרים פעמיים על קריאת שני פסוקים במגילה? כיצד ניתן להכריע בספק זה?
קרא עוד ›נוסח המקרא שנהג בבבל היה שונה במקומות מסוימים מזה שנהג בטבריה, והוא משתקף לעתים גם במסורה של בבל. הנוסח והמסורה של בבל נשתמרו בצורה חלקית, בעיקר בשרידי כתבי-יד, שנשתמרו בגניזת קהיר. בשיעור נכיר מקרים,…
קרא עוד ›י. שפיגל מוסיף הערה בעניין המנהג לקרוא פעמיים פסוקים מסוימים במגילת אסתר מחמת הספק. לטענתו יש עדות לכך שנהגו לקרא פעמיים אצל ר' חיים מוואלוז'ין.
קרא עוד ›י. שפיגל מגיב למאמרו של מ. ברויאר בעניין "מקראות שיש להם הכרע" - הפסוקים ממגילת אסתר ופרשת זכור שנוהגים לקרוא אותם פעמיים. הוא מעיר כמה הערות, ומוסיף כמה פרטים, אך אינו חולק על דעתו של מ. ברויאר
קרא עוד ›הרב מרדכי ברויאר מציע במאמרו הכרעה הלכתית בשלושה מקראות (אחד בפרשת זכור ושניים במגילת אסתר), שנתעורר בדורות האחרונים ספק בקריאתם. ההכרעה מתבססת על ממצאים ממקורות שונים במסורה וביניהם כתר ארם צובה. נדו…
קרא עוד ›