לשון המקרא
ישנו ניגוד חד בין ספר משלי לספר איוב. בעוד ספר משלי מציג עמדה תמימה בה הצדיק והחכם זוכים לברכה ואושר ספר איוב זועק את זעקת 'צדיק ורע לו'. בשיעור זה נתבונן בניגוד זה ובפשרו.
קרא עוד ›כלל ידוע בתנ"ך הוא שאת מה שניתן להביע במספר מצומצם של מילים, לא מאריכים. התורה משתמשת בלשון קצרנית, גם כשבמקרים רבים זה יגרום לקורא לקשיים בהבנה. לכן, כשעומדים מול פסוקים שמאריכים יותר משנראה דרוש להב…
קרא עוד ›בימינו העברית היא שפת הדיבור הטבעית בארץ, ועל כן התחושה היא שלימוד התנ"ך אינו מצריך לימוד שפה. אך האם באמת שפת הדיבור שלנו היא שפת התנ"ך? בשיעור נעסוק במקרים שבהם מילים שינו את משמעותן, והמשמעות שניתנ…
קרא עוד ›פירוש רש"י לתנ"ך יש בו חדשנות רבה גם בתחום הלשוני. השיעור יתן מבט כללי על חידושיו לעומת קודמיו, וכן על מגוון החידושים שיש בפירושו בנושאי לשון.
קרא עוד ›פרקי עזרא (מפרק ד', ז) עוברים לארמית עם כתבי השטנה, וחוזרים לעברית (בפרק ו', יט) עם הפסח, אחרי חנוכת הבית השני; פרקי דניאל (מפרק ב', ד) עוברים לארמית בשיח החלומות הראשון, לפני נְבֻכַדְנֶצַר, ממשיכים ב…
קרא עוד ›כשם שהשם 'כָּלֵב' איננו 'כֶּלֶב', כך 'נָבָל' ממָעוֹן, ממשפחת כָּלֵב (שמואל א כה, ב-ג), אין משמעו רשע מלכתחילה, ומסתבר גם שהיגוי השם היה שונה - בעימות בין נבל לדוד, יש 'מדרש שמות': "כִּשְׁמוֹ כֶּן הוּא…
קרא עוד ›המילה 'מול' היא מילה שכיחה בעברית שאנחנו מדברים בה כיום ופירושה: כנגד, בצד הנגדי. נעיין בשני פסוקים בספר ויקרא וננסה לבדוק האם משמעות זו עולה מהם: האחד, "וישם על המצנפת אל מול פניו את ציץ הזהב נזר הקד…
קרא עוד ›השיעור יעסוק בלשון העברית במבט כולל, מתוך הקבלה והשוואה בינה לשפות שמיות אחרות. נבדוק מאפיינים שונים של העברית של המקרא בהשוואה למקביליהן בשפות הקרובות לה, וננסה לראות, האם יש לעברית מאפיינים ייחודיים…
קרא עוד ›במקומות בהם כתוב שם ההווייה, אנחנו נוהגים לקרוא שם א-ד-נָ-י . שם זה כשלעצמו (כשאינו קרי של שם ההווייה) די נדיר במקרא. מעקב אחרי השם, שימושיו וגלגוליו בתנ"ך מעלה ממצאים מפתיעים, שיש להם השלכות עקרוניות…
קרא עוד ›האומנם קיימת השפעה פרסית חזקה במגילת אסתר? עד כמה כתובה המגילה בלשון העברית המקראית הקלאסית? השיעור יעסוק בשאלות אלה וביחס שבין הלשון והתרבות בגולת בבל.
קרא עוד ›