יחס לבעלי חיים
באדיבות אתר 929
קרא עוד ›הגמרא מספרת על רבי יהודה הנשיא שהתייסר במשך 12 שנים. כשהגמרא מנסה להבין מהיכן הגיעו ייסורים אלו, היא משיבה שמעשה הביא אותם ומעשה סילק אותם. ומה היו המעשים? מספרת הגמרא שהמעשה שבגללו התחילו הייסורים הי…
קרא עוד ›נאסר לשחוט אותו ואת בנו ביום אחד, סייג והרחקה, שמא ישחט מהם הבן לפני האם, כי צער בעלי החיים בכך גדול מאד, כי אין הבדל בין צער האדם בכך ובין צער שאר בעלי חיים, כי אהבת האם וחנינתה על הבן אינו תוצאה של …
קרא עוד ›אף שהאדם צווה לרדות בבעלי החיים, לא הותרה לו אכילת בשר בעלי חיים. אולם, לאחר המבול הותר הבשר לבני האדם. חז"ל והפרשנים הקדומים והמאוחרים התעסקו ביחס בין הוראות שונות אלו. מה פשר שינוי ייחס זה לבעלי החי…
קרא עוד ›כפל התיאורים של בריאת האדם(בראשית א' ובראשית ב') מלמד על שתי מערכות יחסים בין האדם לעולם החי - באחד הוא חלק בלתי נפרד מעולם החי ובשני נבדל ומרומם ממנו. חורבן העולם במבול, מלמד כי לא ניתן להישאר בעמדה …
קרא עוד ›מצווה מן התורה שלא למנוע מן הבהמה לאכול מן הדבר שתעבוד בו, שנאמר: "לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ" (ד). איסור "לֹא תַחְסֹם" חל על כל בעל חיים שעובד בשרותו של האדם, שאסור למנוע ממנו לאכול מן הדבר שהוא עו…
קרא עוד ›מסביר הרמב"ן: "ואמר "לא תחרש בשור ובחמור" (דברים כ"ב, י), והוא הדין לכל מיני הכלאים. והיא מצוה מבוארת מן "בהמתך לא תרביע כלאים" (ויקרא י"ט, יט), שדרך כל עובד אדמתו להביא צמדו ברפת אחת וירכיב אותן" (רמ…
קרא עוד ›האיסור לשחוט ביום אחד אם ובנה בבקר ובצאן, יחד עם ההוראה להשאיר ולד "שבעת ימים תחת אמו" (כז-כח) מלמדים על כוונת התורה להגביל את החופש האנושי ביחס לבעלי חיים – רוב בעלי החיים אסורים באכילה (לעיל פרק י"א…
קרא עוד ›הרב הירש הזכיר כמה פעמים בפירושו לתורה את מאבקה של התורה במידת האנוכיות. בהסבריו לכמה מצוות הדגיש את ההנגדה בין הבהמה, המונעת מדחף אנוכי, ובין האדם הנדרש להיות מוסרי. בפירושו לאיסור "אותו ואת בנו לא ת…
קרא עוד ›