זכריה - נבואות גאולה
פרקנו פותח את החלק השני של הספר, שעליו יש מחלוקת גדולה בקרב הפרשנות החדשה. בפרקים ט'-י"ד יש כמה שינויים מהחטיבה הקודמת של הספר, ואלו העיקריים: בניגוד לנבואות הקודמות, בנבואות הקרובות אין מסגרת כרונולג…
קרא עוד ›המראה השני: מראה הקרנות והחָרָשים (א-ד) הנביא רואה ארבע קרנות, ושואל את המלאך "מָה־אֵלֶּה?". המלאך עונה לו "אֵלֶּה הַקְּרָנוֹת אֲשֶׁר זֵרוּ אֶת־יְהוּדָה אֶת־יִשְׂרָאֵל וִירוּשָׁלִָם" (ב). לא ברור אם ז…
קרא עוד ›"עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים: וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ" (ד-ה) ילדותי הירושלמ…
קרא עוד ›כהרגלו, מנבא כאן זכריה בפרקנו נבואה אופטימית של שלווה ונחמה. יומם וליל הוא עסוק בשיבת גולי בבל ארצה. עבורו, מציאות של מלוכה וכהונה בארץ ישראל היא מציאות נפלאה ונחשקת. כדי לממש את חזונו הוא אץ רץ לביתם…
קרא עוד ›באדיבות אתר 929
קרא עוד ›בתחילת ספר זכריה מופיעים כמה חזונות, ובהם פרטים רבים הטעונים הסבר. בפרק שלפנינו מתאר הנביא: "רָאִיתִי הַלַּיְלָה וְהִנֵּה אִישׁ רֹכֵב עַל סוּס אָדֹם וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה ו…
קרא עוד ›קריאת מגילת אסתר במשקפיים של נבואות חגי וזכריה היא קריאה אחרת לגמרי. על מנת להבין את המשמעות של מגילת אסתר נלמד את ההקשר ההיסטורי של אותה תקופה. מדוע משמעות זאת נכתבה ברמיזות? מדוע נכתבה מגילת אסתר לד…
קרא עוד ›קובץ נבואות אחרית הימים בספר נחתם בנבואה ארוכה ונשגבת, המתארת בפירוט את מלחמת אחרית הימים. נבואה זו מזכירה את הנבואה בפרק י"ב, אלא שזו עסקה בגורלה של ירושלים ויהודה ואילו נבואתנו מרחיבה את המבט אל עבר…
קרא עוד ›הפרק פותח בקריאה לעם לשאול מה' גשם, ולא מהאלילים (א-ב). עיקרו של הפרק מוקדש לנבואה על ניצחון של בית יהודה ובית יוסף, המדומים לסוס מלחמה המביס את אויביו (ג-ז) ובחלקו האחרון מתואר קיבוץ הגלויות ותבוסת ה…
קרא עוד ›חלקו הראשון של הפרק כולל נבואה על ערי האויב מצפון (א-ח). במרכז הפרק חזון מופלא וייחודי של ביאת המלך העתידי לירושלים, ובעקבות זאת השכנת שלום בעולם כולו (ט-י). הפרק מסיים בגאולת העם וקיבוץ גלויות, והברכ…
קרא עוד ›