קרבנות
שלמה המלך מחזיר להיסטוריה של עם ישראל שני עניינים מרכזיים: האחד, עבודת הקרבנות לאלפים בצורה מאוד מרכזית. השני, חכמת התורה והעולם. לימים זה יהיה המודל של סנהדרין אצל המזבח.
קרא עוד ›מעניין שדווקא פרשת הקרבת הבהמות פותחת במילה אדם. ללמדנו שהרצון של האדם ומגמת חייו הם שקובעים את כל מעשיו. כך גם הכוונה ומסירות הנפש הכרחיות לכל פעולה ומעשה.
קרא עוד ›ביום השמיני, יום חנוכת המשכן, עם סיום הבאת הקורבנות מתאר הכתוב את האש שיורדת מן השמים ואוכלת את הקורבנות. מוטיב האש מוזכר פעמים רבות במקורות בהקשרים שונים המבטאים את הקשר בין העם לקב"ה. ננסה להבין מדו…
קרא עוד ›עולת ראיה א עמוד רצב בעלי החיים הקרבים למזבח, חל בהם עצמם התיקון על ידי התעלותם להיות זבח לה', שכיון שאין בהם דעת אינם מגיעים להתעלות זו כי אם במעשה הנעשה בהם בהעלות לה' דמם וחלבם, שהם עיקר מכון הנפש.…
קרא עוד ›בשיעור החמישי ננסה לבחון, כסיכום לעיוננו בתפקידי המקדש, אם ניתן לראות אחת משתי המטרות כתכלית העיקרית של המקדש, ואת חברתה - כמשנית. נחלקו בדבר הרמב"ם והרמב"ן, ובשיעור ננסה לעמוד בקיצור על המחלוקת ויסוד…
קרא עוד ›מה טיבן של הקרבנות כאשר יתחדשו? האם בכלל הם יתחדשו? האם חכמי ישראל יכולים לשנות מצווה דאורייתא? בשיעור נלמד מקורות שונים העוסקים בשאלה האם לעתיד לבוא יהיו קרבנות. הנביא יחזקאל, בפרקים מה-מו, מדבר על ק…
קרא עוד ›כהן בטומאה אסור באכילת קדשים (א-ט) הפסקה נפתחת בכותרת "וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת-שֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר הֵם מַקְדִּשִׁים לִי אֲנִי ה'" (ב) שלאחריה מגיע ההסבר: אסור לכהן שנטמא לעבוד בקודש. הטומאה המדוברת כאן …
קרא עוד ›בפתיחת קרבן העולה לא מוזכרת האפשרות להביאה מן העוף והנה פתאום באה פרשיה חדשה לתאר את סדר ההקרבה של עולת עוף. בחלק זה נזהה את עיקרי ההבדלים בין הקרבת עוף להקרבת בהמה, ובחלק הבא נציע הסבר ליחודיות קרבן …
קרא עוד ›לאחר שזיהינו את יחודה של עולת העוף בפרשיות, נציע הסבר במשמעותו של העוף בכלל וביחס לקרבן עולה בפרט. לעומת החיה והבהמה שחייהם מושווים לחיי האדם, יורד העוף מדרגה ומתקרב לעולמם של הדגים - כדבר שיש בו בעיק…
קרא עוד ›עיון בפרשת עולה מן הצאן מראה כי ישנם הבדלים בינה לבין עולה מן הבקר. נזהה הבדלים אלו ונציע כי ישנו הבדל רעיוני בין הקרבת בקר להקרבת צאן: הבקר מסמל התבטלות ועמידה מול ה', ואילו הצאן מסמל את עבודת האדם ל…
קרא עוד ›