קרבן שלמים

"זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים" (ויקרא ז', לז) הקדים עולה וחתם בשלמים, הקדים עולה כמשפט כי הוא הנבחר והוא הנכבד מכל הקרבנות, וחתם בשלמ…

פרקנו עוסק בקרבן שלמים. בניגוד לקרבן עולה (שעולה כולו לה') וקרבן מנחה (שנשאר ממנו לכהנים), קרבן שלמים נחלק לה', לכהנים ולמקריב. פרט זה אינו מופיע בפרק מכיוון שהוא נוגע באכילה של הקרבן, הנידונה בפרשת צ…

האדם המביא את קרבנו עומד מול א-להיו. יכול המאמין לעמוד בוש ונכלם בתחושת אשמה, "חטאתי, טעיתי, סלח לי", הנה קרבן החטאת וקרבן האשם. עמידה אחרת היא תחושת נוכחות כאפס מול האין סוף – "ביטול היש" – אני כלום,…

"וְאִם זֶבַח שְׁלָמִים קָרְבָּנוֹ" (ויקרא ג', א) שלמים - מאחר שאינו לשון עולה ואינו כליל, אלא לשון שלמים, שמשמע לשון "נדר וצריך לשלם את נדריו" שהוא לשון תשלומים... ורבותינו פירשו לשון שלום שהכל זכין ב…

בפרקנו מתוארים שוב קרבן העולה וקרבן השלמים, אולם הבחנה יש בין מקריביהם. בעוד שביחס לקרבן העולה נאמר: "איש איש מבית ישראל... אשר יקריבו לה' לעולה" (יח) הרי שביחס לקרבן השלמים נאמר: "ואיש כי יקריב זבח ש…

הרב קוק טען שאחד ההבדלים הבולטים בין היהדות לנצרות הוא היחס לגוף ולחיי העולם הזה: "אומות העולם אינם יכולים להשיג איך נעשה הבשר מקודש, איך נעשו התפקידים הגשמיים בעצמם אידיאליים" (אורות ישראל ט', ג). הא…

קרבן השלמים הוא היחיד המופיע בצרוף המילה זֶבַח: "וְאִם זֶבַח שְׁלָמִים קָרְבָּנוֹ" (ג', א). הרש"ר הירש העיר שמחוץ למסגרת הקרבנות עיקר משמעות "זבח" היא סעודה הנאכלת בחבורה. חז"ל (בבבלי זבחים קטז ע"א) ק…