פסח
התשובה על שאלה זו קשורה במגמת פרשתנו כולה. נקודת מבטה של פרשתנו על המועדות היא מבחינת קישורם אל 'המקום אשר יבחר ה''. דיני הפסח וחג המצות הנידונים בפסוקים א-ח נידונים אף הם מן ההיבט הזה: אילו מהם חייבי…
קרא עוד ›מדוע מוגדר חג הסוכות כחג שהינו בצאת השנה הלוא הוא חל שבועיים לאחר ראש השנה? שינוי בתפיסה לגבי עונות השנה, והסתכלות על השנה כבעלת שתי עונות, קיץ וחורף, יובילו אותנו להבנה מדוע החגים מסודרים בצורה המוכר…
קרא עוד ›חלקה השני של פרשת פנחס עוסק בדיני הקרבנות הקרבים במועדים השונים. במבט ראשון נראה כי מוקד הפרשה הינו דיני הקרבן, ולא ייחודו של המועד, בניגוד לפרשיית המועדות בפרשת אמור, שם המועד הוא המרכזי והקרבן הוא ה…
קרא עוד ›החגים מתוארים בתורה בתיאור כפול, מצד אחד - מתוארים תאריכים, לפי יום וחודש, הקשורים לאירועים היסטוריים שארעו לעם ישראל, ומצד שני - החגים מתוארים כחגים חקלאיים, הקשורים לעונות השנה. ננסה להבין את משמעות…
קרא עוד ›הכרת בהלכה כרוך באובדן הבנים, בקיצור שנות החיים ובכריתת חלקו של האדם לעולם הבא. התורה משתמשת במושג שונה מעט - כריתת הנפש מקרב עמה. מה משמעות ביטוי זה? הניתן להוכיחו ממקרי כרת במקרא? מה משמעותו המעשית,…
קרא עוד ›האם יש לפרשת קדושים מבנה ברור וסדר פנימי ? יש בפרשה זו קבוצות מצוות שחתימתן "אני ה'" (8), ויש קבוצות מצוות שחתימתן "אני ה' א-להיכם" (8). נשתדל לפענח את המשמעות ואת ההבדל בין שתי החתימות, ובאמצעותן, גם…
קרא עוד ›מהי בעצם משמעות "לגמור את ההלל"? השיעור יעסוק בהבנת פרקי ההלל, בחלוקתם הפנימית ובחלוקת ההלל בתפילה. כדי לעמוד על עניינים אלה השיעור ישווה בין פרקי ההלל לפרקים דומים ומקבילים בתנ"ך.
קרא עוד ›הסתכלות על כל מערכת החגים בתורה תשפוך אור על ייחודו של כל חג בפני עצמו. מקראי הקודש מהווים מערכת של קדושה בתוך המסגרת של ספר ויקרא ובמסגרת לוח השנה החקלאית.
קרא עוד ›מצאנו במקראות ובמדרשים קשר בין הפסח וברית המילה. התורה גם מתנה את קיום הפסח במילה. בשיעור נסקור את המקורות הקושרים בין שתי המצוות, וננסה לבאר את מהותו של הקשר בעזרת הקבלתו לשתי הבריתות שכרת ה' עם אברה…
קרא עוד ›רשימת המועדות מופיעה בתורה כמה פעמים. יש הגיון ברור בהופעות החגים השונים ובהשמטתם, על פי מגמת הפרשה והספר בו הם נמצאים. החודש הראשון והחודש השביעי מהווים עוגן לקראת הבנת משמעות הרשימות השונות.
קרא עוד ›