עבודת ה'
עבודת ה' עלולה להכיל אש זרה - זה החידוש הגדול של הפרק שלנו. עצם העובדה שמדובר בעבודת הא-לוהים אינה מבטיחה שהיא לא תכלול את הסכנות הגדולות ביותר וההתדרדרות הנוראה ביותר. נביאי ישראל לימדו אותנו את היסו…
קרא עוד ›עניינו של הקורבן הוא לא רק שאין לאכול אותו מעבר לזמן הקצוב לו, אלא עצם העובדה, שאסור להעלות על הדעת את המחשבה: ׳עכשיו אני שוחט את הקורבן, ואני אוכל אותו במשך שבוע, למה לרוץ? הבאתי את הקורבן, ועכשיו הג…
קרא עוד ›האדם המודרני מתקשה להתחבר לעולם הקרבנות מכמה סיבות. יש המתקשים לראות בהקרבת בהמה דרך של כפרה: הם אומרים כי זוהי דרך פשוטה מדי לתקן את אשר עיוות האדם במעשיו. אחרים חוששים לגורל בעלי החיים המשלמים בחייה…
קרא עוד ›שני הפרקים האחרונים של חומש שמות מתארים את כל אשר עשה בצלאל. על הכל יש חותמת כשרות שנעשה "כאשר צווה ה' את משה". לא הסתפקה התורה בתיאור כללי אלא טרחה להדגיש זאת אחר כל בגד ובגד ואחר כל כלי וכלי. מדוע? …
קרא עוד ›שתי פרשות עוסקות בבניין המשכן: תרומה ותצוה. שני השמות הפוכים זה מזה: תרומה מבטאת התנדבות, ואילו תצוה מבטאת חובה. בסיום פרשת תרומה נסתיים סדר בניין המשכן. מכאן ואילך עוסקת התורה בכוהנים, המופקדים על עב…
קרא עוד ›"ועשית את הקרשים למשכן עצי שטים עמדים" (טו) הגמרא במסכת סוכה דורשת את הפסוק על כלל המצוות: "אמר חזקיה, אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחי: כל המצות כולן, אין אדם יוצא בהן אלא דרך גדילתן, שנאמר 'עצי …
קרא עוד ›באדיבות ישיבת אורות שאול
קרא עוד ›בפרשנות החסידית נתנו לסיפור חפירת הבארות משמעות נוספת כמשל לחיפוש הדרך בעבודת השם. כל אחד צריך לחפור באר בעצמו, למצוא את הדרך המתאימה לו.
קרא עוד ›כולנו נתקלים במשך החיים באירועים מרוממי-נפש, להם אנו מצפים ובהם אנו נזכרים. מהו המקום של ההתרגשות החד-פעמית לעומת השגרה התמידית? במזמור כ"ז דוד מברר את הנקודה ונותן את המקום לשני הצדדים.
קרא עוד ›ספר תהלים משמש מאז ומקדם כספר תפילות של עם ישראל. ובכל זאת, רבים ממזמוריו אינם פונים ל"שומע תפילה", לאלוקים. למי, אם כן, פונים מזמורי תהלים? שאלה זאת תשמש נקודת מוצא לעמידה על טיבו של ספר תהלים. בעקבו…
קרא עוד ›