עבודת הכהנים במשכן
ארבע פעמים חוזרת התורה על האזהרה 'והזר הקרב יומת'. משמעו הפשוט של צו זה, וצוויים דומים, הוא שכל קרבה אל הקודש גוררת אחריה מיתה. אולם עיון בספרות חז"ל מלמד שחכמים פירשו את כל הצוויים בעניין זה כך שהם מ…
קרא עוד ›פרקנו מעמיד במרכז את הקדשתם של הכהנים ושל מזבח העולה. לעומתו - בסוף הספר מקומם של המזבח והכהנים הוא שולי בתוך הקדשת כלל הכלים המשמשים למשכן. נראה כי מדובר בהתיחסויות שונות למשכן - כמרכז לעבודת ה' או כ…
קרא עוד ›בפרקנו מתחיל להתרחש האירוע המכשיר את המשכן לעבודה: שבעת ימי המילואים. פרקנו הוא ביצוע של הציוויים מספר שמות על שבעת ימי המילואים (פרק כ"ט) ושל הציווי, הנזכר פעמיים (ל', כ"ו-ל'; מ', א'-ט"ו), למשוח את א…
קרא עוד ›כהן בעל מום לא יכול להקריב במזבח ולשרת ככהן בקודש (י-כא). אמנם, כהן בעל מום יכול לאכול בקודשים (כב), ולפיכך יש לו מקום בקודש, אבל לעבוד ככהן – אסור לו, ועבודה כזאת יש בה חילול הקודש. ברור מן הפרק הבא …
קרא עוד ›שתי פרשות עוסקות בבניין המשכן: תרומה ותצוה. שני השמות הפוכים זה מזה: תרומה מבטאת התנדבות, ואילו תצוה מבטאת חובה. בסיום פרשת תרומה נסתיים סדר בניין המשכן. מכאן ואילך עוסקת התורה בכוהנים, המופקדים על עב…
קרא עוד ›פרשת תצווה עוסקת בתפקיד הכהנים במשכן. מה מקומן של פרשת המנורה ופרשת מזבח הקטורת בפרשה זו? מדוע יש ארבעה ציוויים שונים על הקדשת הכהנים? האם הכהנים הם שלוחי עם ישראל או שלוחי שמים?
קרא עוד ›משה לא מוזכר בפרשת תצוה כי פרשה זו מבטאת את ההתייחדות של משה עם הקב"ה בהר סיני לאחר שהעם ביקש ממנו לשמוע את דברי ה' במקומם. איזכור הכהנים מבטא את ההפך, מטרתם אינה לעבוד במשכן במקום העם אלא להביא ל"ושכ…
קרא עוד ›מה היחס בין פרשת תרומה לפרשת תצווה? כיצד היחס הזה מעיד על היחס שבין המשכן, ה' הכהנים ועם ישראל?
קרא עוד ›