עבד עברי
חובת שילוח העבד לאחר שש שנות עבדות המופיעה בפרקנו (יב-יח), נאמרה כבר בפרשת משפטים (שמות כ"א, ב-יא). מדוע חוזר משה על הציווי האלוקי? משה רואה לנגד עיניו את הדור העומד להיכנס לארץ, אנשים העומדים להפוך ל…
קרא עוד ›בשני סוגים שונים של עבד עוסקת התורה. ישנם פסוקים העוסקים בעני שמכר את עצמו לעבד בגלל מצבו הכלכלי הקשה, ואילו פרקנו עוסק בגנב שלא היה ביכולתו לשלם את הגניבה, ונמכר לעבד עקב כך (עיין רמב"ם, הלכות עבדים …
קרא עוד ›פרשת משפטים עוסקת במגוון רחב של דינים שבאו להסדיר את יחסי האדם והחברה. דיני העונשין חלים על רציחה, על גניבה, על נזיקין, על שומרים שהתרשלו בתפקידם ועוד. את קובץ ההלכות הזה בחרה התורה לפתוח בדיני העבדות…
קרא עוד ›הבסיס לכל התורה כולה הוא האמונה בה': "אנכי ה' אלוקיך" (כ', ב). זהו הדיבר הראשון, הפותח את עשרת הדברות. אך למרבה ההפתעה, לא נאמר "אנכי ה' אשר בראתי את העולם", אלא "אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים" (ש…
קרא עוד ›בפרשות העוסקות בחוקים, התורה מתארת מקרים וקובעת את הדין בכל מקרה.מדוע התורה מציגה דווקא מקרים אלה? בשיעור נציע לראות את הזיקה בין המקרים המופיעים בפרשות החוק, לבין הסיפורים המקראיים. מתוך כך נראה מהו …
קרא עוד ›אנחנו חיים בעולם שאין בו כמעט עבדות. כיצד מתייחסת התורה למוסד זה? האם העבד בתורה הוא אותו העבד המודרני? האם ישנה גישה אחידה לעבדות בתורה? מה ההבדל בין עבד בתורה לעבד אצל העמים הקדומים? השיעור יעסוק בש…
קרא עוד ›מה משמעותו של הביטוי "עברי"? ומהי "ארץ העברים"? האם זהו כינוי לישראל כמשתמע לכאורה מן הפסוקים שעניינם השעבוד - מכות מצרים ויציאת מצרים, עבד עברי, ומלחמות ישראל נגד פלישתים, או שזה כינוי רחב יותר, שהיי…
קרא עוד ›בשני מקומות בהלכה מצינו מצווה, המורה לעשות דבר שכבר עשוי ממילא: בעבד עברי היוצא לחפשי "מצווה לומר לו 'צא' בשעת יציאתו; אע"פ שלא אמר לו, הרי הוא יוצא בחינם" (רמב"ם, עבדים, סופ"ב), ובבכור בהמה טהורה פוס…
קרא עוד ›דיני עבד עברי בפרשת משפטים נאמרים לדור של עבדים, ולכן עוסקת בעיקר באפשרויות היציאה לחופשי. דיני עבד עברי בספר דברים נאמרים לדור הנכנס לארץ, ולכן נאמרים מנקודת מבט של מידת לפנים משורת הדין שהאדון צריך …
קרא עוד ›המאמר בוחן את יחסה של התורה למוסד העבדות בהשוואה ליחסם של אומות העולם בתקופה זו. ההשוואה נעשית לפי דיני העבד הכנעני דווקא: העונש על הריגתו, והחיוב לשלחו תחת עינו או שינו.
קרא עוד ›