נאומי איוב

כפי שניתן לראות, מענהו השני של איוב לאליפז קצר ממענהו הראשון. כפי שמציין פרופ' גרינשטיין: עקב הקשיים הרבים במענה זה והסגנון המקוטע והלקוני של חלקים ממנו, קשה לקבוע בבירור אם איוב מביע בו רעיונות חדשים…

את דברי אליפז ובלדד שמע איוב כמכוונים אישית אליו, גם כאשר דיברו על חקר הבריאה ועל משפט הא-ל הצודק תמיד, והגיב בהתפרצויות קשות, שתחילתן כלפי הרֵעים, וסופן כלפי הא-לוה בפנייה ישירה. במיוחד הקול מן הדממה…

כל עוד מדובר בעימות דתי-פילוסופי, יכול איוב הכואב והמיוסר בגופו אך צלול וחד בראשו ובפיו, לנפץ את אמונות חבריו, שהפכו בבת אחת ליריבים בהשקפת העולם הדתית, להביא אותן עד לקצה שהופך אותן לאבסורד. אם 'אין …

בפרק זה, כהמשך של פרק ט"ז פונה איוב לקב"ה ומבקש ממנו עריבות במשפטו שהפך להיות מול רעיו, עריבות שמשמעה מחסה ליום פקודה מפני חיציהם של הרֵעים שכבר אינם רֵעים. "שִׂימָה נָּא עָרְבֵנִי עִמָּךְ מִי הוּא לְ…

במחזור הויכוחים השני נוצר מצב אירוני במידת מה, שבו נואשו שני הצדדים היריבים זה מזה. משקל טענותיהם של הרֵעים הולך ופוחת בעיני איוב, ואין הוא זקוק עוד למאמצים גדולים כדי לדחותן. העונג היחיד שנותר לו הוא…

המפנה הדרמטי בפרק ט"ו לשאלת 'רשע וטוב לו', יחד עם התחדדות סגנונם של הרֵעים והשתלחותם באיוב, מזהה בין הבעיה התיאורטית כביכול של 'רשע וטוב לו' לבין תשובה לשאלתו המרכזית של איוב. אם עד עתה ניתנו לשאלת אי…

פרק זה הוא השני במענה החותם את דברי איוב במחזור הראשון. הוא אינו פונה בו לצופר, המגיב האחרון, אלא לשלושת הרעים כאחד. טענתו כלפיהם בפרק זה היא בעלת משקל וראויה לתשומת לב. איוב מעמיד כאן את הבחירה בין ה…

בין ייאוש לתקווה (י"ד, ז-כב) בפסוקים הקודמים איוב בקש לחזור ל'סדר העולם' המוכר לו "שְׁעֵה מֵעָלָיו וְיֶחְדָּל עַד יִרְצֶה כְּשָׂכִיר יוֹמוֹ" (י"ד, ו). איוב רוצה יחסים של חוקיות ידועה שאין בהם השגחה צמ…

איוב לעומת רעיו (י"ג, ג-יז) בחלק זה איוב ממשיך להעמיד את עצמו לעומת הרעים. הפעם ההנגדה איננה נוגעת להבנת החכמה, אלא ליחס לא-ל. בפתיחת דבריו איוב מבקש לדבר ודורש מרעיו להחריש. 1. כיצד מתאר איוב את התנה…