נאום הברית
ספר דברים ייחודי במבנהו, בסגנונו ובמסריו. רובו של הספר בנוי מנאום ארוך ורבגוני של משה רבנו לקראת הכניסה לארץ ולקראת פרידתו מן העם. בחשיפת המבנה של הספר ושל הנאום, נפתחת נקודת מבט חדשה, המשתלבת היטב בת…
קרא עוד ›האם פרשות נצבים-וילך מחוברות או נפרדות בתוכנן? נעיין בנאום הקצר בסוף פרשת נצבים (סוף פרק ל)החותם את נאומי הברית כולם, ובעצם את המהלך הרטורי העצום הנמשך מראשו של ספר דברים ועד אליו. נאום זה מלמד כי ה' …
קרא עוד ›השיעור משווה בין פסוקי הקללה בברית חורב ופסוקי הקללה בברית ערבות מואב. האם לפי ספר דברים אין גאולה לאחר העונש? נאום משה בפרשת ניצבים משלים את ברית ערבות מואב ומוסיף את ענין התשובה והגאולה. אך מדוע פרש…
קרא עוד ›המאמר עוסק בתפקידה הכפול של פרשת ניצבים: סיום לתוכחה של פרשת כי תבוא, וחתימה לנאום המצוות. המאמר עוסק גם בהבדלים שבין התוכחה של פרשת כי תבוא לבין התוכחה של פרשת בחוקותי, וכן בקשר שבין הגאולה לתשובה.
קרא עוד ›נעסוק בפירוש הרמב"ן לפרשיית הברכות והקללות. הרואה בפרשייה זו רמז נבואי להיסטוריה של עם ישראל. בנוסף לכך, נעסוק בשאלת הגמול כפי שהיא משתקפת בפרשנות הרמב"ן: האם השכר והעונש הם בבחינת נס גלוי או נס נסתר?…
קרא עוד ›מהי המשמעות הנבדלת של שתי הבריתות: ברית סיני וברית ערבות מואב, ומדוע דרשה התורה שתי בריתות, ולא אחת? ברית סיני עומדת על האידיאה של השראת השכינה וברית ערבות מואב עומדת על הרעיון של בחירת ישראל ועליונות…
קרא עוד ›מעמד הברכה והקללה והציווי על הקמת מצבת האבנים מעלים מספר שאלות: האם נצטוו ישראל להקים מצבה אחת או שתיים? מה נצטוו לכתוב על האבנים? מדוע צוו לטוח אותם בסיד?
קרא עוד ›פרשת כי תבוא מציגה בפנינו את מעמד הר גריזים והר עיבל מחד, ואת פרשיות הברכה והקללה בהמשך. מפשטי המקראות עולה כי בהר גריזים ובהר עיבל נכרתה ברית מקדימה, כאשר אין בה הזכרה של ברכה בהקבלה לקללה. רק בהמשך …
קרא עוד ›