משל הרועה

במזמור כ"ג דוד מתאר כי בכל הליכותיו הוא בוטח בה', גם במציאות רעה של מוות וכיליון. עוד מתאר דוד כיצד הוא מרגיש כי הקב"ה משגיח עליו, והמציאות הקשה אף היא נועדה לנחם אותו. לבסוף, מתפלל דוד לאכול בנחת כנג…

בפרק י"א זכריה מצטווה לעשות מעשה סמלי שבמהלכו עליו לקחת שני מקלות - נעם וחבלים. בתחילה, הנביא שובר את מקל נעם ובכך מבטא את הפרת הברית עם העמים, ולאחר מכן, שובר את מקל חובלים ובכך מבטא את הפירוד בין יה…

מתוך "אתר תהילים" של ד"ר בנימין גזונדהייט

קינה על נפילת ה"לבנון" (א-ג) בנבואת קינה קצרה זו, באה קינה על נפילת הלבנון, כסמל לגדולה או מלכות: "פְּתַח לְבָנוֹן דְּלָתֶיךָ וְתֹאכַל אֵשׁ בַּאֲרָזֶיךָ. הֵילֵל בְּרוֹשׁ כִּי־נָפַל אֶרֶז אֲשֶׁר אַדִּר…

כותרת מזמור כ"ג מתארת את מערכת היחסים שבין דוד המלך לבין ריבון העולמים כיחס שבין כבשה לרועה. דוד הוא הכבשה וה' יתברך הוא הרועה הדואג לכל מחסורה עד שהכבשה נושאת שיר הלל וקוראת: "ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר" (…

תהילים כ"ג הוא מזמור הבטחון בה' המפורסם ביותר בעולם. המזמור מורכב מששה פסוקים, בשני פסוקי מסגרת מוזכר שם ה' ומופיע מוטיב הביטחון והרוגע. במרכזו של המזמור מופיעות שתי תמונות המתארות את יחסו של ה' לבעל …

א. חלוקת הפסוקים ומבנה המזמור: מקובל לחלק את המזמור לשני חלקים לפי הדימויים שבו: החלק ראשון (א-ד) - דימוי הצאן והרועה, והחלק השני (ה-ו) - דימוי האורח והמתארח. נראה שניתן לחלק כל חלק לשני בתים. שני הבת…

דוד הצעיר היה רועה צאן עם עדר קטן במדבר בית לחם, צפון מדבר יהודה (שמואל א טז, יא; יז, כח) - זיכרונותיו משתקפים באופן מפתיע במזמור המוכר כל כך, שרוב השָׁרים אותו אינם מכירים כלל את מרחב צמיחתו. מרחבי (…

השיעור הועבר בישיבת הכותל בחודש אלול