יחס לחלש בחברה
"אַשּׁוּר לֹא יוֹשִׁיעֵנוּ עַל סוּס לֹא נִרְכָּב וְלֹא נֹאמַר עוֹד אֱלֹהֵינוּ לְמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ" (ד) בנבואת הסיום של הושע, נבואת נחמה הקוראת לעם לחזור בתשובה, אנו נתקלים בחלק מהאתגרים שהנביא צריך הי…
קרא עוד ›המושג "חילול שם ה'" מופיע בתנ"ך בהקשרים של שבועה בשם ה' לשקר או בנוגע לעבודה זרה, כמו העברת בנו ובתו למולך, ולכן מפתיע הדבר שהנביא בפרקנו משתמש בביטוי זה בטענתו כלפי בני ישראל על השבת עבדיהם המשוחררים…
קרא עוד ›התפישה האנושית מחברת את הגבורה עם הגובה והחוזק, הנראות היפה של כל הגיבורים, מאז שמשון ועד לרוקי. בניגוד לכך, בכל המיתוסים והסרטים תמיד לגיבור יש את הרגישות והנגישות לאומלל, לעני ולמי שאף אחד אינו מביט…
קרא עוד ›"הוֹי מַגִּיעֵי בַיִת בְּבַיִת שָׂדֶה בְשָׂדֶה יַקְרִיבוּ עַד אֶפֶס מָקוֹם וְהוּשַׁבְתֶּם לְבַדְּכֶם בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. בְּאָזְנָי ה' צְבָאוֹת אִם לֹא בָּתִּים רַבִּים לְשַׁמָּה יִהְיוּ גְּדֹלִים וְטוֹ…
קרא עוד ›פסוקי התורה הם בבחינת קריאת כיוון, תודעתית אך גם פרקטית, המלווה את העם היהודי למן העת העתיקה ועד ימינו אנו. בכל הקשור לרגשי האחווה, פסוקי התורה פורשים בפנינו את המסד הרעיוני לבניית חברה ראויה. לפיכך, …
קרא עוד ›העני, השכיר, הגר, היתום, האלמנה, הבא להישפט, ואולי כולם נמצאים במהלך חייהם במצבים של נזקקות, תלות, או בצורך בהתחשבות. אנשים כמו הגר, היתום והאלמנה, מצבם לחוץ תמידית, ואחרים חווים נזקקות לעיתים רחוקות …
קרא עוד ›באמצע הציווי על שנת היובל ועל משמעויותיה מבחינת שחרור עבדים והחזרת קרקעות לבעליהן, מסבירה התורה את הטעם לציווי החזרת הקרקעות: "וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי לִי הָאָרֶץ כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִי…
קרא עוד ›פעמיים נדרשת התורה לחובת בית הדין להשוות בין בעלי הדין הבאים לפניו. בספר שמות (כ"ג, ג) נצטוה הדיין "ודל לא תהדר בריבו", וכדברי רש"י על אתר "לא תחלוק לו כבוד לזכותו בדין ולומר, דל הוא, אזכנו ואכבדנו". …
קרא עוד ›המעשה הבלתי מובן של היחלצות בעלי הזכויות לטובת האוכלוסייה המוחלשת הנתונה במצוקה מופיע פעמיים בפרשת שמות. לראשונה אנו פוגשים בכך בסירובן של המיילדות העבריות להוציא לפועל את גזירת המוות שהוציא פרעה על ת…
קרא עוד ›