דברי אליהוא
אחרי ההקדמה וההתנצלות (על הגיל, ועל ההעזה, בפרק הקודם), פנה אליהוא ישירות אל איוב, 'בגובה העיניים', או (בלשון אליהוא) - "הֵן אֲנִי כְפִיךָ לָאֵ-ל, מֵחֹמֶר קֹרַצְתִּי גַם אָנִי" (לג, ו) - ומיד ציטט מאי…
קרא עוד ›פרק ל"ז ממשיך את פרק ל"ו בתיאור הברק, הרעם, הרוח, הסערה, השלג והגשם כמבשרים את התגלות ה'. אליהוא מתאר את הסערה הגדולה, ואת האור הבהיר בשחקים והרוח הרגועה המטהרת אותם מענני הגשם העתידים לבוא אחריה. בסע…
קרא עוד ›למה סערה? אליפז בעמדתו הקרובה לנבואה, התבונן בבריאה וקבע (ה', ח-יא): "אוּלָם אֲנִי אֶדְרֹשׁ אֶל אֵ-ל, וְאֶל אֱ-לֹהִים אָשִׂים דִּבְרָתִי – עֹשֶׂה גְדֹלוֹת וְאֵין חֵקֶר! נִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר! ה…
קרא עוד ›1. עיינו בל"ז, כג-כד. כיצד מסכם אליהוא את יחס האדם כלפי ה' ומה המסקנה שהוא מסיק מכך? 2. במה לדעתכם נבדל אליהוא מהרעים? עיינו גם בדבריו של פרופ' קליין, עולם התנ"ך עמ' 175 : מתחילת הספר ועד פרק ל"א התנה…
קרא עוד ›"לֹא יִגְרַע מִצַּדִּיק עֵינָיו" (ל"ו, ז). על פסוק זה כתב רמב"ן בפירושו לאיוב: "זה הכתוב מפרש ענין גדול... כי אנשי התורה והאמונה התמימה יאמינו בהשגחה, כי הא-ל ישגיח וישמור אנשי מין האדם (=כל פרט), כמו…
קרא עוד ›אחרי שאליהוא 'שחרר' את איוב מהאשמות אליפז, במיוחד בפירוש החיזיון עם הקול מן הדממה, ואחרי שאמר לאיוב שהא-ל מתגלה גם "בַּחֲלוֹם חֶזְיוֹן לַיְלָה", אך גם בייסורים, ולכן הוא לא מתנכר אליו – הגיע הזמן של א…
קרא עוד ›"תַּחַת רְשָׁעִים סְפָקָם בִּמְקוֹם רֹאִים" (איוב ל"ד, כו) "תחת רשעים ספקם". במקום שיש שם רשעים שה' רוצה שישאר ספק בלבם. ולא יתברר להם בגלוי שה' מעניש את הרשעים... ולכן השאיר להם ספק במקום רואים. שבמק…
קרא עוד ›