אפסות האדם
בין ייאוש לתקווה (י"ד, ז-כב) בפסוקים הקודמים איוב בקש לחזור ל'סדר העולם' המוכר לו "שְׁעֵה מֵעָלָיו וְיֶחְדָּל עַד יִרְצֶה כְּשָׂכִיר יוֹמוֹ" (י"ד, ו). איוב רוצה יחסים של חוקיות ידועה שאין בהם השגחה צמ…
קרא עוד ›פרק קמ"ד מציב את השאלה "מָה-אָדָם וַתֵּדָעֵהוּ בֶּן-אֱנוֹשׁ וַתְּחַשְּׁבֵהוּ?" (ג) שאלה זו היא לב ליבו של פרק ח': "מָה-אֱנוֹשׁ כִּי-תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן-אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ?" (ח', ה) נוכח מרחבי היק…
קרא עוד ›מתוך "אתר תהילים" של ד"ר בנימין גזונדהייט
קרא עוד ›א. החלק הראשון במזמור נפתח בתיאור של שבר "תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עד דכא". עיינו בדברי ע' חכם ובדבריו של י' הופמן. מתי התרחש האירוע המתואר בפס'? חכם, עמ' קס"א: אתה משיב את האדם אל העפר. תשב עתיד מקצר המורה על…
קרא עוד ›מזמור צ' הפותח את הספר הרביעי הוא המזמור היחיד בספר תהילים המיוחס למשה ואחד מבין ארבעה מזמורים המוגדרים בכותרתם כ"תפילה". המזמור נפתח בשני משפטי מבוא שבהם מתואר הקשר הקרוב שהיה בין ה' לבין הברואים. גו…
קרא עוד ›"אַךְ הֶבֶל בְּנֵי אָדָם כָּזָב בְּנֵי אִישׁ בְּמֹאזְנַיִם לַעֲלוֹת הֵמָּה מֵהֶבֶל יָחַד" (תהילים ס"ב, י) אך בני אדם הם הבל, שאין בם ממש, וגם בני איש הגדולים שיש בהם איזה ממש, הם כזב, שהוא דבר הפוסק ו…
קרא עוד ›רבות כבר שמענו במזמורים על ביטחון בה', בניגוד חריף לרשע האנושי, אך המזמור הזה מפליג לעבר הכללה, כמו במזמורי ההלל (קטז, יא) – "כל האדם כֹּזֵב". אם נשקול "במֹאזנים" (סב, י) בני אדם רבים, גם גדולים וחשוב…
קרא עוד ›מתוך "אתר תהילים" של ד"ר בנימין גזונדהייט
קרא עוד ›