איוב ורעיו

בלדד, רעהו השני של איוב המדבר בפרקנו, מדבר על צדק ומשפט, או על מה שנקרא בפינו תורת הגמול: "הַאֵל יְעַוֵּת מִשְׁפָּט וְאִם שַׁדַּי יְעַוֵּת צֶדֶק: אִם בָּנֶיךָ חָטְאוּ לוֹ וַיְשַׁלְּחֵם בְּיַד פִּשְׁעָ…

אחד הנושאים המרכזיים בויכוח שבין איוב לבין רעיו הוא נושא החנופה. חנופה היא נסיון למצוא חן על-ידי ייפוי המציאות, למשל באמירה על רע שהוא טוב. בספר איוב, שני הצדדים בויכוח מאשימים זה את זה בחנופה. בלדד ה…

לילו של האדם נועד לשינה, למנוחה, לשקיעתן של תלאות האתמול ולאגירת כוח לקראת המחר. תלאותיו של איוב ביומו מתוארות בספרנו בהרחבה. ייסורי הגוף, זיכרון עשרת ילדיו שנהרגו במשתה וזיכרון רכושו שאבד, דלותו הנוכ…

בסופו של פרק ו', שבו איוב מתלונן על כך שרעיו בגדו בו ונטשו אותו, הוא מתאר איך הוא מצפה מחבריו שיתנהגו עמו: "וְעַתָּה הוֹאִילוּ פְנוּ בִי, וְעַל פְּנֵיכֶם אִם אֲכַזֵּב" (כח) הואילו פנו בי = למרות שכבר …

בפרקנו מביע איוב את אכזבתו הגדולה מרעיו, שאינם מושיטים לו יד. אפשר שנלמד משהו מן הדימויים שאיוב משתמש בהם בתיאור בגידת הרעים: "אַחַי בָּגְדוּ כְמוֹ נָחַל כַּאֲפִיק נְחָלִים יַעֲבֹרוּ: הַקֹּדְרִים מִנּ…

"אַחַי בָּגְדוּ כְמוֹ נָחַל כַּאֲפִיק נְחָלִים יַעֲבֹרוּ" (איוב ו', טו) דמה בגידת ריעיו לבגידת הנחל, אשר דרכו לקרש בימות החורף ומימיו נקפאים ונעשים כגריד עד שהכל הולכים עליו, וכשמגיעים ימי הקיץ שאז מת…

חלק א': הצער והייאוש (ו, א-יג) 1. איוב מביע את כאבו בדימויים רבי עוצמה. כאוב ופגוע הוא מתייחס בעיקר ליחס הרעים כלפיו. טענתו הראשונה מתמקדת בביקורת העיקרית של אליפז כלפיו, ביקורת המקופלת בפסוקים "קְרָא…

רעיו של איוב הבאים לנחמו נועדים יחדיו. מעשה זה מעיד כי הרעים המנחמים נתקלים בקושי הגדול לבוא אל בית האבל הסובל ולהתייצב מולו בנפרד. נוסף על כל צרותיו, איוב מאבד בשלב זה את זהותו הפיסית שהגדירה עד כה א…